ד"ר אפרת פירסט

בזמן ההוראה אנחנו מניחים הרבה המאוד הנחות לגבי תהליך הלמידה של הסטודנטים. למשל, שהם זוכרים את מה שלמדו בשיעור הקודם, ומסוגלים להשתמש בידע הזה, או שמה שלמדו בתחילת הסמסטר עדין זמין להם בסופו. יש לנו הרבה ציפיות ומשאלות כשאנחנו מלמדים, ואנחנו מקווים שהסטודנטים יבינו, ינתחו, ישוו, יחשבו ביקורתי - אבל כדי להפוך את המשאלות האלו למציאות עבור הסטודנטים חשוב להשתמש בשאלות מסוגים שונים.

שימוש בשאלות בזמן השיעור כדי לקדם ולהעמיק את הלמידה הוא חיוני תמיד, אך מתעצם פי כמה בלמידה מרחוק - כשהסטודנטים רחוקים קשה עד כדי בלתי אפשרי לוודא שההוראה מותאמת לתהליך הלמידה שלהם. יש סיכוי שיותר סטודנטים, בעיקר אלו שאין להם מיומנויות למידה מפותחות יישארו מאחור.

 לפניכם סקירה של שלושה סוגים עיקריים של שאלות שניתן להשתמש בהם בשיעור שיענו על שלבים שונים בתהליך הלמידה:

1. שאלות ניבוי: האם ללומדים יש את הידע הקודם הדרוש והם יודעים להשתמש בו?
2. שאלות הבנה: האם הלומדים הבינו מושג לעומק?
3. שאלות חזרה: האם הלומדים הפנימו את מה שלמדו לצורך שימוש בהמשך הקורס ומעבר?

שאלות ניבוי

איך נוודא שללומדים יש את הידע הקודם הדרוש והם מסוגלים להשתמש בו?

הבנה של כל מושג או רעיון חדש מתבססת בהכרח על ידע קודם. הידע הקודם צריך להיות, לא רק זמין אלא גם פעיל בזמן הלמידה. לעיתים קל להניח כמובן מאליו שהסטודנטים עושים את כל הצעדים האלו בעצמם, מה שלא בהכרח קורה. כשזה לא קורה - הם לומדים את המושג החדש "כמו תוכי" ולא מייצרים את הקשרים העמוקים שיוצרים משמעות.

 שאלות ניבוי מנוסחות היטב מאתגרת את הלומדים לגייס את הידע הקודם הרלוונטי שלהם, ולבדוק מה הם יכולים להסיק מתוכו לגבי מושג חדש או תופעה חדשה. שאלת ניבוי טובה חייבת להיות ממוקדת במושג או בתופעה שעומדים על הפרק (בשונה משאלת ניחוש שבה נזרקים רעיונות אקראיים לאוויר).

מחקרים מראים ששאלות ניבוי עוזרות לסטודנטים לפתח סקרנות1, וגם עוזרות להם לזכור את החומר טוב יותר, בעיקר כאשר התוצאה מפתיעה אותם2. כדאי להשתמש בשאלות ניבוי לקראת למידה של כל מושג שיש בו אלמנט לא צפוי או שסותר את הידע הקודם.

 שימוש בניבוי לקראת ביצוע הדגמה הוא חשוב באופן מיוחד, סטודנטים (וגם מרצים) אוהבים הדגמות, אך מחקרים מראים שהדגמות לבדן כמעט ולא תורמות מעבר להרצאה. שימוש בניבוי יכול לחולל שינוי של ממש.

במחקר שבדק זאת3 השוו בין שלוש דרכים שונות להעברת שבע הדגמות במהלך סמסטר אחד, ובדקו את ההשפעה על היכולת לענות נכונה על שאלות במבחן סוף הסמסטר וכן על היכולת של הלומדים להסביר את תשובתם. דרכי ההוראה ותוצאות המחקר מסוכמות בטבלה שלפניכם:

122 סטודנטים לקדם-רפואה בקורס מבוא לפיסיקה, שבע מעבדות לאורך הסמסטר לאחר השיעור עם עוזר הוראה, כל סטודנט השתתף בכל ארבע דרכי ההדגמה. המדידה במבחן סוף הסמסטר לשאלות לגבי התוצאות של אותן שבע הדגמות ושאלות הסבר. כוכבית מעידה על מובהקות סטטיסטית ביחס לקבוצת הביקורת (ללא הדגמה).

בלמידה מקוונת, שבה הדגמות גם כך לא תמיד אפשריות או לא תמיד "עוברות מסך" יש חשיבות גדולה בשאלות ניבוי כאלו סביב מושגים מרכזיים. אפשר בהחלט להשתמש בהסרטה או בסרטון של הדגמה, אך כדאי לתכנן שאלת ניבוי לקראתה (למשל על ידי הטמעת שאלות בתוך הסרטון), ולבקש הסבר בכתב אחריה.

 לדוגמה: בסרטון הזה רואים כדור מתכת מונח בתוך חור בלוח אלומיניום ורואים בו מה קורה כאשר מחממים את הלוח, זוהי הדגמה של עקרון בפיסיקה. חשבו כיצד הייתה משתנה חווית הלמידה אם לפני ההדגמה היו הצופים מתבקשים לענות על השאלה הבאה ואולי גם לספק הסבר לבחירתם:

מה לדעתכם יקרה?

1. הכדור ייפול למטה
2. הכדור יתקע בתוך הלוח
3. לא יקרה כלום

 

שאלות הבנה

אנחנו לימדנו, אך האם הלומדים באמת הבינו?

הבנה טובה של מושג חדש תלויה ביכולת של הלומדים לבצע קישור מתאים בין הידע הקודם שלהם והמושג החדש. בגלל שהתהליך הזה אינו גלוי לנו קשה לדעת האם הסטודנטים מבינים לעומק או מדקלמים בלי להבין. גם אם ההסבר מצוין, קשה לנו לדעת מה הסטודנטים לקחו ממנו, ואילו פערים עדיין קיימים בהבנה. התוצאה היא לא פעם אכזבה מרמת הידע של הסטודנטים, שאותה נגלה לעיתים רק במבחן.

הדרך הטובה ביותר לבדוק עד כמה התלמידים הבינו, היא לבדוק את ההבנה שלהם בזמן אמת. אם יש מושג חשוב שאנחנו רוצים לוודא שהלומדים הבינו, כדאי לנסח שאלה שמתמקדת באלמנטים העמוקים של הקשרים החדשים שציפינו שייווצרו. גם אם הלומדים לא יצליחו לענות על השאלה - זה יאפשר לכם ולהם לדון בדיוק במקומות בהם קיימים פערים.

כאמור, שאלות הבנה הן כלי יעיל תמיד, אבל בהוראה מקוונת יש לכך חשיבות אדירה - שאלות כאלה מאפשרות לכם לתקשר עם הלומדים תוך כדי התמקדות בחלקים החשובים ביותר של הלמידה.

כדאי לנסח שאלות קונספטואליות, שמתייחסות לאלמנטים החשובים ביותר במושג, שהמבנה שלהם פשוט (למשל שאלה רבת ברירה עם מסיחים פשוטים, סימון חיצים, או זיהוי נקודות על ציור). הנה מספר דוגמאות:

דוגמה מפיסיקה

דוגמה מכימיה

אלו עדיין לא שאלות תרגול שבהן הלומדים מתבקשים ליישם את מה שהבינו במצבים חדשים (או עם דוגמאות מספריות) אלא שאלות שמתמקדות בהבנה של הקשר בין המרכיבים. התרגול הוא השלב הבא בתהליך הלמידה (ראו להלן). 

 מתי כדאי להשתמש בשאלות הבנה?

בעקבות הסבר מורכב יחסית של מושג חשוב בשיעור מקוון או בשיעור מוקלט, או בעקבות קטע קריאה שהסביר נושא מרכזי.  עצם שאילת השאלה תעזור לסטודנטים להבין שמדובר בנושא חשוב, להתמקד בעיקר ולחפש מידע נוסף שיוכל לעזור להם (בטקסט, או בצפייה חוזרת).

איך כדאי להשתמש בשאלות הבנה?

• במידת האפשר כדאי להקדים לשאלת ההבנה כמה שאלות ידע פשוטות יותר, שיאפשרו לסטודנטים לשלוף את הידע הדרוש ולהתכוונן, וגם כדי לאפשר להם לתת תשובות מספר תשובות נכונות בטרם יענו על שאלה מאתגרת.
• למידת עמיתים - אפשר להציג את השאלה בכיתה כשאלה רבת-ברירה, לאפשר לכל אחד לענות (אפשר באמצעות סקר אלקטרוני), ואז לבקש מכל אחד למצוא מישהו שענה תשובה שונה, לתת להם לנסות לשכנע אחד את השני, ואז לחזור למליאה, לענות שוב ולקבל הסבר מהמרצה (Peer Instruction). בשיעור סנכרוני אפשר לחשוב על חלוקה לחדרי דיון נפרדים לכמה דקות (תוך שימוש באפשרות ה- Break out rooms ב-Zoom)

 

שאלות חזרה

האם מה שלימדנו בתחילת הקורס עדיין שימושי בסופו, ואחריו?

גם אם לימדתם את החומר והלומדים הבינו היטב, עדיין נדרש תרגול על מנת להעמיק את ההבנה, לבדוק את יכולת היישום במצבים שונים. יש מקצועות שבהם התרגול מוגדר כחלק אינטגרלי מהלימודים, ותרגולים מוגדרים במערכת, ואילו באחרים יש פחות התייחסות ישירה לתרגול. יש הרבה מאוד מידע בספרות המחקרית לגבי החשיבות של תרגול ללמידה איכותית וארוכת טווח או לצורך פיתוח מומחיות וכן לגבי המאפיינים של תרגול אפקטיבי. נתייחס כאן לשני מאפיינים עיקריים מתוכם:

אפקט הבחינה (Testing Effect) - חזרה על חומר בדרך של בחינה עצמית, או מענה על שאלות טובה יותר מדרך שכוללת חזרה על החומר במלואו (כמו קריאה, האזנה, סיכום או הדגשה)

אפקט הריווח (Spacing Effect) - חזרות אשר יש ביניהן מרווחי זמן גדולים יעילות יותר לעומת חזרות עוקבות ולא מרווחות. כך ששלוש חזרות, אחת בכל שבוע, יעילות יותר משלוש חזרות באותו היום. ככלל, ככל שהחזרות מרווחות יותר יעילותן לטווח הארוך גדלה.

 סטודנטים (כמו רבים מאיתנו) נוטים לדחות את הלמידה לרגע האחרון וללמוד למבחן באמצעות חזרות מרובות וצפופות של "הרגע האחרון". על מנת לעזור להם לתרגל ביעילות את המושגים החשובים ביותר, כדאי מאוד לאפשר להם לתרגל באמצעות שאלות חזרה מרווחות, חזרות כאלה יעזרו להם להצליח יותר במבחן, אבל גם, וחשוב יותר, לזכור את החומר גם אחריו4.

גם בזמנים רגילים ארגון לוח זמנים מיטבי ללמידה הוא משימה מאתגרת עבור מרבית הסטודנטים, ולא כל שכן בסמסטר שכולו למידה מקוונת. שימוש בשאלונים לחזרה יכול להיות אפקטיבי במיוחד ויאפשר להם להישאר בעניינים.

 איך ניתן ליישם?

• לייצר שאלוני חזרה ותרגול בתור משימה במודל בכל פרק זמן קבוע (פעם בשבועיים למשל), השאלונים יכולים לכלול שאלות מהשיעורים האחרונים, וכן שאלות תרגול על חומר משיעורים קודמים (ואפילו מקורסים קודמים אם רלוונטי).
• אם בקורס שלכם כבר מיושמת שגרת תרגול כחלק אינטגרלי, כדאי לשקול להוסיף שאלות על חומר קודם, כדי לחזור ולתרגל מושגים עיקריים מתחילת הסמסטר.
•  יש מרצים שמוצאים כי סדרה קצרה של שאלות תרגול בתחילת כל שיעור יכולה להיות מועילה מאוד. בהוראה מקוונת ניתן לפרסם שאלון לקראת הפגישה הקרובה או לפתוח עבור הסטודנטים אותו עם תחילת המפגש כמעין "כרטיס כניסה" - זה יעזור ללומדים להתכוונן לשיעור, לרענן את זיכרונם, להתמקד בנושא השיעור, ואולי אפילו להעלות שאלות נוספות.
•  ככלל כדאי ששאלונים כאלו יהיו חלק משגרת הלמידה וכדי לסמן את חשיבותם, מומלץ לתת להם רכיב נמוך בהערכה, המתבסס על הגשה בלבד (ולא על תשובות נכונות).
•  אפשרות אחרת היא כמובן לכלול בחנים רשמיים (או חצי רשמיים) כחלק משגרת ההערכה בקורס שהם בעלי משקל משמעותי יותר בציון, ולכלול בהם חומר מתחילת הסמסטר ולא רק מהשבועות האחרונים.

שתי הערות:

מטרתם העיקרית של שאלוני חזרה מכל סוג היא קודם כל תמיכה בתהליך הלמידה. חשוב להבהיר זאת היטב ללומדים ולשקף זאת בסכמת ההערכה, וכן בהתייחסות שלכם למידע שעולה מהשאלונים.

 שאלונים מהסוג המתואר כאן אינם מתאימים לכל קורס, אך עדיין כדאי לחשוב כיצד ניתן לערב את הלומדים בשגרת למידה פעילה ותרגול יעיל המדגישים חזרות מרווחות אשר שמות דגש על שליפה של ידע, העלאת רעיונות ויצירת קישורים ושימוש באמצעים אלו יותר מחזרה פאסיבית.

 

 מקורות:

1. Brod, G., & Breitwieser, J. (2019). Lighting the wick in the candle of learning: generating a prediction stimulates curiosity. NPJ science of learning, 4(1), 1-7.

 

2. Brod, G., Hasselhorn, M., & Bunge, S. A. (2018). When generating a prediction boosts learning: The element of surprise. Learning and Instruction, 55, 22-31.

 

3. Crouch, C., Fagen, A. P., Callan, J. P., & Mazur, E. (2004). Classroom demonstrations: Learning tools or entertainment?. American journal of physics, 72(6), 835-838.

 

4. Rawson, K. A., Dunlosky, J., & Sciartelli, S. M. (2013). The power of successive relearning: Improving performance on course exams and long-term retention. Educational Psychology Review, 25(4), 523-548