מרכז ידע והעשרה

learntech

אתר learntech ללמוד איך ללמד אונליין

קרא עוד

המטרה: לתת מענה רחב לצורך הגדול ביותר של החברה הישראלית בימים אלו: להעביר את כל הלמידה לאונליין בצורה אפקטיבית.

 הקורס בנוי משיעורי מיקרו-למידה של 5-10 דק'. ישנם גם טקסטים והפניות לחומרים בשיעורים מסוימים (לצד הוידיאו יש הפנייה לקריאה נוספת או קישורים רלוונטיים). 


מעבר לאתר>

קראו פחות
peer instruction by Eric Mazur

הוראת עמיתים Peer Instruction

קרא עוד
אריק מזור - הוראת עמיתים Peer Instruction

אסטרטגיה יעילה ללמידה פעילה בכיתות קטנות וגדולות

 

קראו פחות
מוטיבציה

השפעה על דחיינות של סטודנטים באמצעות עיצוב משוב על משימות

קרא עוד

כתבה : ד"ר מיכל שודל

אחת ההתלבטויות העיקריות בהערכת למידה, הן באמצעות כלים טכנולוגים חדישים והן בשיטות מסורתיות יותר, נוגעת לאופי המשוב שהסטודנט יקבל. האם יקבל משוב שידגיש את הטעויות (משוב שלילי), הצלחות (משוב חיובי), או שמא שניהם?  כדי לענות על שאלות כגון זו עלינו להבין תחילה את ההשפעות שיש לסוגים שונים של משוב.  

רבים נרתעים מלתת משוב שלילי, המדגיש את הטעויות שהלומדים עשו. לאינטואיציה זו יש צידוק תיאורטי, בעיקר בגלל שמשוב שלילי מעורר מוטיבציה הנקראת מוטיבציית הימנעות (avoidance motivation), המוטיבציה לברוח מסכנות. מוטיבציה זו עלולה לעורר חרדה. ניתן לעורר מוטיבציית הימנעות על ידי מתן משוב שלילי (על טעויות), על ידי הנחיות להימנע מטעויות, ואף באמצעות שימוש בצבע אדום. אבל, למוטיבציית הימנעות ישנן גם השפעות חיוביות.  

במחקר שערכתי יחד עם אבי קלוגר מבית הספר למנהל עסקים ועם אהרון רז מאוניברסיטת בן גוריון, אשר פורסם ב Applied psychology: An international review   הראנו השפעה אחת חיובית כזאת. בדקנו את ההשפעה של עירור מוטיבציית הימנעות, באמצעות משוב שלילי, על הנטייה לדחיינות—אחת התופעות שקיבלה מקום של כבוד בקרב ההתנהגויות המזיקות ללמידה.

דחיינות גורמת לנזקים רבים ונמצאת בעליה מתמדת. ההתקדמות הטכנולוגית, שפותחת בפנינו אפשרויות רבות לשיפור ההוראה, מגבירה גם את האפשרויות של הסטודנטים לדחות דברים. אם בעבר הסטודנט יכול היה אולי לדחות את קריאת המאמרים, אך הגיע לשיעור במועדו. כיום, עם השיעורים המוקלטים, המצגות הזמינות וזמינות צוות ההוראה, הסטודנט לא רק יכול לבחור ללמוד בזמן ובמקום המתאים לו, הוא גם יכול לבחור לדחות את הלמידה כולה, ורבים כנראה עושים זאת.

בסדרת המחקרים המתוארת במאמר הראינו כי קיים קשר שלילי בין מוטיבציית הימנעות לבין דחיינות. ספציפית, ככל שמוטיבציית ההימנעות של הסטודנט גבוהה יותר, הן בגלל שנתנו לו משוב שלילי והן בגלל דפוסי אישיותו, כך הגיש מטלות לימודיות מוקדם יותר. כפי ששיערנו, סטודנטים שקיבלו משוב שלילי, נטו לפחות דחיינות מאלה שקיבלו משוב חיובי. יתר על כן, במחקרנו לא נמצאה השפעה מזיקה של המשוב השלילי על רמת חרדה.

עם ההתפתחות הטכנולוגית, גדל מספר האפשרויות לעיצוב מטלות למידה כגון החלטות על זמן, על מספר ניסיונות מותר, על סוג המשוב שיתקבל ובאיזה שלב.  לכן, כדאי לנצל את הטכנולוגיה בשילוב עם הבנת המניעים הפסיכולוגיים של התלמיד, לעצב את מטלות הלמידה כדי לטייב הרגלי למידה.

 

למאמר המלא> 

 

קראו פחות
מידעון המרכזים לקידום ההוראה באקדמיה

מידעון המרכזים לקידום ההוראה באקדמיה

קרא עוד

המידעון מטעם הפורום לקידום ההוראה בישראל.
מטרתו, להציג את העשייה הרבה הנעשית ביחידות השונות, לחלוק ברעיונות, לקדם שיתופי פעולה ולהפיץ מידע שעשוי להיות רלבנטי ומעניין לכלל העוסקים/ות במלאכת קידום ההוראה וההתמקצעות בה, במוסדות להשכלה גבוהה.

 

מידעון מס' 1 - מרץ 2017

מידעון מס' 2 - מרץ 2018

מידעון מס' 3 - ספטמבר 2018

קראו פחות
perusall

להפוך את הכיתה גם בלמידה מרחוק

קרא עוד
להפוך את הכיתה גם בלמידה מרחוק 
סדנה מוקלטת עם פרופ' אריק מזור על שימוש בכלים ללמידה פעילה בכיתה (המקוונת) ומחוצה לה.
כולל הדגמה של השימוש בתוכנת הקריאה השיתופית Perusall

קראו פחות
למידת גילוי

למידת גילוי

 

קרא עוד

למידת גילוי והאופנים שבהם הטכנולוגיה נרתמת לטובת הצלחתה

מיכל שודל, יוחאי עופרן, האוניברסיטה העברית

 

מאמר זה דן בשיטות של למידת גילוי, שהפכו פופולריות בשנים האחרונות. נסביר מהי למידת גילוי, נדגים כיצד ניתן ליישמה בהוראה אקדמית, נתאר את יתרונותיה וחסרונותיה כשיטת לימוד ונדון באופן שבו הטכנולוגיה יכולה לסייע בקידום הלמידה. כמו כן, נציע שימוש בטכנולוגיות מסוימות המסייעות להתגבר על חסרונות השיטה.

------------------------

מהי למידת גילוי?

ההתפתחויות הטכנולוגיות של תקופתנו הובילו לשחרור יחסי של הלומדים ממגבלות של זמן ומקום. כיום קבוצת לומדים אינה חייבת להגיע בשעה מסוימת למקום מסוים כדי לשמוע מפי מרצה מידע, מכיוון שאת המידע אפשר לקרוא או לשמוע בכל זמן ובכל מקום. אין פלא אם כך שנעשים שלל ניסיונות כדי לעצב פעילויות הוראה שתנצלנה בצורה מיטבית את המפגש המשותף בין התלמידים למרצה. למידת גילוי (Discovery Learning) היא דוגמה מוצלחת לפעילות הוראה שכזאת.

למידת גילוי היא שם למכלול של שיטות הוראה שדומות זו לזו מבחינה פדגוגית, כגון למידה מבוססת פרויקטים (PBL, (Problem Based Learning, למידה מבוססת מקרה (CBR, Case Based Reasoning) ולמידת חקר (IL, Inquiry Learning). המשותף לשיטות האלה הוא שידע המטרה (target knowledge; למשל המושגים, הכללים והמודלים התיאורטיים), אינו מוצג לסטודנט, אלא הסטודנט רוכש בעצמו את הידע הזה במהלך פתרון של בעיה מייצגת, במהלך עבודה על פרויקט, או בעת מענה לשאלה כלשהי. למידה מבוססת פרויקטים ולמידה מבוססת מקרה מקובלות מאוד בתחומי הרפואה, מנהל עסקים וההנדסה, ולמידת חקר מקובלת מאוד בלימודי המדעים.

בלמידה מבוססת פרויקטים או בלמידה מבוססת מקרה, קבוצה קטנה של סטודנטים עובדת על פרויקט או פותרת בעיה בתחום הנלמד. הקבוצה מלווה במדריך שתפקידו לקדם את הלמידה, לספק רמזים ולהפנות למקורות מידע, אך לא להציע פתרון לבעיה. את הפתרון מוצאים הסטודנטים בעצמם. בלמידת חקר הסטודנטים משערים השערות, אוספים מידע כדי לחקור את ההשערות, מנתחים את המידע ומנסחים מסקנות בעצמם.

לדוגמה, בקורס שיטות מחקר המטרה היא ללמד את הסטודנטים מתודולוגיה מחקרית. קורסים מסוג זה בנויים לרוב מרשימה של שיטות ומערכי מחקר שהסטודנט לומד ומתרגל את השימוש בהם. בלמידת גילוי, הקורס מאורגן באופן שונה - הסטודנטים מתפקדים כקבוצת חוקרים המחפשת פתרון לבעיה. כדי לפתור את הבעיה שהוצגה להם, הסטודנטים נדרשים לאסוף נתונים רלוונטיים, ולאחר מכן הם מקבלים מהמרצה נתונים נוספים מאותו טיפוס כדי להגדיל את מאגר הנתונים כך שיתאים לפרוצדורות הסטטיסטיות שבהן הם ישתמשו.  הסטודנטים מנתחים את כלל הנתונים במאגר המוגדל, שולחים את התוצאות למרצה ומקבלים משוב. כדי להעמיק בלמידה, ולשכלל את הידע שלהם, המרצה שולח לסטודנטים קובץ נתונים נוסף מאותו טיפוס ומבקש מהם להציע דרך ניתוח נוספת של הנתונים ולבצע אותה. כך מתקדמים הסטודנטים במחקרם בשלבים עד להשלמתו. בדוגמה זו שיטות המחקר הן "ידע המטרה", אך הן מתגלות לסטודנטים בהדרגה, בעת שהן רלוונטיות למחקר (או לשלב המחקר) שהם מבצעים.

למעשה, למידת גילוי בימינו שונה במהותה מלמידת גילוי בעבר. בעבר עמדו לרשות הסטודנט מקורות מידע ועזרה מוגבלים, בעיקר מודפסים. כיום עומדים לרשות הסטודנט רשת מקורות עצומה ומאגרי מידע כבירים ועדכניים (שלעתים הם "עושר השמור לבעליו לרעתו"). כישורי החקר הנדרשים במציאות חדשה זו שונים במהותם מכישורי החקר שלהם נדרש הסטודנט בעבר - מקומם של הניסוי והטעייה הצטמצם והוחלף בחלקו הגדול במיומנויות כגון אינטגרציה של מקורות מידע, ביקורתיות כלפי מקורות המידע, יכולת איתור וחיפוש מידע ועוד. סל הכישורים הזה זכה לכינוי "מיומנויות המאה ה-21".

כדי להבין טוב יותר את ההבדל בין למידת גילוי לשיטות הוראה אחרות, ניעזר בהתלבטות המוכרת לרבים מבין המרצים - במה להתחיל את הוראת הנושא – בהצגת מודל תיאורטי או בהצגת דוגמה?  למידת גילוי כמוה כהתחלת הוראת הנושא עם דוגמה, אלא שבלמידת גילוי משתמשים לשם התחלה בדוגמה מורכבת. משום כך העיסוק בדוגמה נמשך לעתים שבועות ארוכים ואף סמסטר שלם. הדוגמה מדמה לעתים קרובות מצב מציאותי שבו נתקלים מומחים בתחום הנלמד. למשל, סטודנטים לווטרינריה מגלמים וטרינרים במשחק תפקידים שבו המרצה מגלם כמה תפקידים: בעליו של סוס, עובד מעבדה, קולגה, וספק של מידע חיוני (כגון תוצאות של בדיקות). באופן הזה הסטודנטים מתנסים במצב כמעט כפי שיחוו אותו במציאות. אפשר למשל לשלוח את הסטודנטים למקומות מסוימים (וירטואליים או אמיתיים), כגון חוות סוסים או מרפאות וטרינריות, כדי שישוחחו עם בעלי מקצוע (אמיתיים או מדומים) ויבצעו פעולות שונות ב"שטח" ולא רק מטלות כתיבה.

במהלך למידת הגילוי חשוב לכוון את הסטודנט ולעזור לו להתקדם במשימתו באמצעות כלים שונים. כלים אלו, שלעתים מכונים "פיגומים" (scaffolding), יכולים לכלול ייעוץ אישי, רמזים, תרגילים, קריאת סיכומים, צפייה בהרצאות מצולמות ועוד. חשוב לציין כי למידת גילוי נמצאה טובה יותר משיטות מסורתיות (הרצאה פרונטלית) רק כאשר ניתנה ללומדים הכוונה משמעותית. ללא אמצעי עזר שכזה, ייצא שכרנו בהפסדנו ולמידת הגילוי תשיג תוצאות טובות פחות מלמידה מסורתית.

כדי להעשיר את למידת הגילוי, אפשר להיעזר גם באמצעים טכנולוגיים, למשל לשלוח לסטודנטים רמזים לתיבות הדוא"ל שלהם. לסטודנטים לווטרינריה מהדוגמה שלעיל אפשר לשלוח תדפיס חלקי של תוצאות בדיקות מעבדה ותמונה של סוס. לסטודנטים לשיטות מחקר אפשר לשלוח שאלות שכביכול נשאלות על ידי מזמין המחקר. אפשר גם לגייס מומחה (שאינו המורה) שיקיים עם הסטודנטים שיחת ייעוץ חד-פעמית מקוונת (video conference). הסטודנטים יכולים לגלוש באתרים, לחפש מידע, לקרוא מאמרים ולצפות בלומדות, בהרצאות או בסרטים. ככלל, ניתן לדמות את תכנון למידת הגילוי לבניית משחק שמשולבות בה פעולות בעולם האמיתי עם בעיות מומצאות כדוגמת 'חדרי הבריחה' או משחקי מציאות רבודה (augmented reality).

למאמר המלא>

 

קראו פחות
הוראה בכיתה הטרוגנית

רקע על רב-תרבותיות באוניברסיטה ופתרונות מעשיים להוראה

קרא עוד

ד"ר מיכל רמות ועו"ד מיכל ברק
כיתות הלימוד באוניברסיטה העברית הן הטרוגניות במובנים רבים: הסטודנטים/ות שלנו מגיעים/ות מרקעים שונים, שפות האם שלהם/ן מגוונות וכל אחד ואחת מהם/ן לומד/ת באופן מיטבי בדרך שונה. זוהי הזדמנות אדירה. זוהי הזדמנות לשמוע את מגוון הקולות ונקודות המבט בכיתה ולהכיר דרכי חשיבה שונות. במציאות הישראלית האוניברסיטה מזמנת מפגש נדיר בין קהילות.

לעתים קרובות אנו נוטים/ות לשער שהסטודנטים/ות שלנו דומים/ות לנו: בעלי/ות רקע תרבותי, עולם ערכים, שפה וצורת חשיבה דומות לשלנו. אלא שבפועל בכל כיתה סטודנטים וסטודנטיות שלמדו במערכות חינוך שונות מאוד זו מזו; הם מצוידים/ות בכלי חשיבה ברמות שונות; סגנונות הלמידה שלהם מגוונים ושפות האם שלהם רבות.

כיתה מכילה היא כזו שבה סטודנטים/ות ומרצים/ות פועלים/ות ביחד כדי לקדם סביבה שמעניקה בטחון ותמיכה לכלל הסטודנטים/ות. סביבה בה כל סטודנט/ית מרגיש/ה שהוא/היא יכול/ה להביע את דעותיו/ה. סביבה שבה כל הסטודנטים/ות ממצים/ות את הפוטנציאל שלהם/ן, משתתפים/ות באופן פעיל בשיעור וחווים/ות חוויה אקדמית משמעותית. על מנת לקדם כיתות מכילות וליהנות מהעושר שהמגוון האנושי באוניברסיטה מזמן לנו אספנו בדף זה כמה רעיונות, כיוונים והצעות.

סטודנטים/ות מקבוצות מיעוט שונות באוניברסיטה העברית

במחקר שבחן את האתגרים שאיתם מתמודדים/ות סטודנטיםות מקבוצות מיעוט נערכו קבוצות מיקוד של סטודנטים/ות ערבים, יוצאי אתיופיה, חרדים וסטודנטים/ות מהפריפריה. המחקר העלה מספר מאפיינים מרכזיים שמשותפים לחוויית הסטודנט/ית של סטודנטים/ות מקבוצות מיעוט. כמובן שאלו הן הכללות ויוצאי הדופן הם רבים:

  • לעתים קרובות סטודנטים מקבוצות מיעוט נוטים לחוות חוויה אקדמית פאסיבית יותר. הם נמנעים או חוששים ממעורבות פעילה בדיונים ובאינטראקציה ממשית עם חברי סגל אקדמי ועם סטודנטים עמיתים.
  • בגלל האופי הנפרד של המגורים בישראל ושל מערכת החינוך הישראלית, סטודנטים מקבוצות מיעוט שמגיעים לאוניברסיטה העברית חווים מעבר מקהילה הומוגנית יחסית, תומכת ומגוננת שבה הם היו חלק מקבוצת הרוב – אל מרחב שבו הם המיעוט. עבור רבים חווית המיעוט היא חדשה ויש לה היבטים אישיים, פסיכולוגיים, חברתיים ופוליטיים.
  • ככלל, תחושה בולטת בקרב סטודנטים מקבוצות מיעוט היא חוויית הניכור והבדידות. הם חשים שהם צריכים לפלס דרך באופן עצמאי וחסרים רישות (networking).
  • סטודנטים באוניברסיטה העברית הם על פי רוב המצטיינים בכיתות שלהם. המעבר לאוניברסיטה עלול להיות כרוך בחוויה של נפילה אקדמית ואישית ובהתמודדות עם אכזבה ביחס לציפיות המשפחה. בנוסף, סטודנטים שמורגלים להצטיין נרתעים מלבקש עזרה ותמיכה.
  • בבתי ספר תיכון רבים, בעיקר בבתי הספר בחברה הערבית שיטות הלימוד שונות מאוד מאלו הנהוגות באוניברסיטה והסטודנטים סובלים מחוסר הבנה של הדרישות מהם. כך למשל, הם אינם  מורגלים לשאול שאלות, לערער על סמכות ולהביע ביקורת.

סרט שבו סטודנטיות מקבוצות שונות מספרות על חווית הלימודים שלהן באוניברסיטה ועל הגורמים שהובילו לשינוי משמעותי עבורן (קישור לסרט).

קשר אישי עם סטודנטים

על מנת להבטיח שחווית הלימודים של כל הסטודנטים תהיה משמעותית ומכיוון שסטודנטים מקבוצות מיעוט נמנעים לעתים קרובות מלפנות לחברי סגל, ממעטים להשתתף בכיתה ולעתים גם נמנעים מלבקש סיוע ותמיכה, נדרשת גישה פרואקטיבית. פרואקטיביות משמעותה שעלינו להגיע אל הסטודנטים ולא לחכות שהם יגיעו אלינו.

קשר אישי עם מרצה הוא משמעותי עבור כל סטודנט. סטודנטים מעידים על כך שהחוויה האקדמית שלהם הפכה משמעותית הרבה יותר כאשר "מישהו ראה אותם" והעיסוק האקדמי הפך מפסיבי לרלבנטי עבורם באופן אישי. עבור סטודנטים מקבוצות מיעוט יש חשיבות רבה עוד יותר לקשר האישי. קשר אישי עם מרצה יכול להעצים אותם, לבסס את ביטחונם ולאפשר להם לבטא את עצמם. כדאי לפנות לסטודנטים ולהזמין אותם לפגישה אישית או קבוצתית . אפשר לתכנן משימה להגשה שמחייבת את כל הסטודנטים להיפגש איתך פגישה אישית או בקבוצה קטנה. הצעה נוספת היא לקיים היכרות קצרה במפגש הראשון בסמסטר, למשל על ידי הצגת השאלה: מה חשוב לך שאדע עלייך? שכל סטודנט מתבקש לענות עליה.

  • לעתים קרובות אנו נוטים להניח שקבוצות אחרות (זרות לנו) הן הומוגניות. כמובן שכל קבוצה היא הטרוגנית ויש בה מנעד רחב של זהויות.

בניית הסילבוס: תשומת לב לסילבוס ולחומרי הלמידה:

בבניית הסילבוס שימו לב לכך שחומר הלימוד מגוון. כדאי לוודא שהסילבוס כולל:

  • מספר נקודות מבט על הנושא.
  • מגוון של כותבים מרקעים שונים.
  • כדאי לשים לב לכך שהטקסטים שעוסקים בנושאים של ג'נדר, גזע וקבוצות אתניות לא מופיעים בסילבוס רק כנושאים מיוחדים (כלומר אגב עיסוק בקבוצות אלו) אלא גם כטקסטים בנושאים אחרים לגמרי ולא קשורים.
  • כדאי לבחור דוגמאות שכל הסטודנטים מכירים ושהן ברורות לכולם. כך למשל, דוגמאות מהתקשורת הפופולרית, מהצבא או מעולם הפרסום לא מוכרות לסטודנטים חרדים או ערבים.
  • כדאי לחשוף דילמות של טרמינולוגיה ולהציף אותן כך למשל הבחירה במונח  ערבים / פלסטינים, מתיישבים/ מתנחלים.

 

תכנון השיעור: פדגוגיה של הוראה דיפרנציאלית:

למידה בקבוצות

כאשר סטודנטים לומדים בקבוצות, בין אם במהלך השיעור עצמו ובין אם כאשר הם עובדים על משימות להגשה הם מכירים אלו את אלו ומביאים את עצמם לידי ביטוי מרבי. זוהי הלמידה האפקטיבית ביותר אשר נותנת מענה להטרוגניות בכל כיתה בגלל מספר סיבות:

  • ניתנת הזדמנות טובה יותר לכולם להתבטא.
  • הקבוצה מאפשרת מפגש אינטימי ותקשורת בין אישית עשירה יותר בין התלמידים.
  • מערכת היחסים בקבוצה יכולה ליצר מעורבות רגשית גבוהה יותר.
  • הקבוצה הקטנה יכולה להיות זירה בטוחה יותר להעלות רעיונות ולשיתוף במחשבות (במיוחד לכאלו שנמנעים מלהתבטא בפורום כיתתי רחב)
  • סטודנטים לומדים הכי טוב מעמיתיהם ועם עמיתיהם. הם גם עשויים להבין טוב יותר היכן שגו מתוך שיחה עם עמיתים.
  • כאשר אתה מלמד  אתה לומד הכי טוב.

 

למידה בקבוצות במהלך השיעור:

חלוקת הכיתה לזוגות או לקבוצות במהלך שיעור פרונטאלי יכולה לשבור את רצף השיעור ולזמן לסטודנטים הזדמנות לאינטראקציה עם עמיתיהם. זוהי הזדמנות שבה סטודנטים שלא באים לידי ביטוי בפורום הרחב יהיו מעורבים בחשיבה ובדיון. כך גם סטודנטים – בעיקר בין סטודנטים מקבוצות שונות ולאפשר לכולם להיחשף למגוון נקודות מבט. מרצים יכולים להציע שאלה לדיון ולבקש מסטודנטים לדון בה עם סטודנט/ית אחר בכיתה (שכן לכיתה,  מישהו מקבוצה אחרת, מישהו שלא מכירים, מישהו שיושב מאחוריהם וכדומה). אפשר גם לקיים את הדיון בקבוצות גדולות יותר ואפילו להקצות זמן במהלך השיעור לעבודה על משימה משותפת (סביב טקסט למשל). כאשר ניתנת משימה קבוצתית כזו אפשר לבקש מהסטודנטים להציג את העבודה שלהם לפני כל הכיתה. שיטות נוספות ללמידה שיתופית הן: Jigsaw; students team achievement division, team assisted instruction .

עידוד קבוצות הטרוגניות:  

מחקרים רבים מראים כי הטרוגניות הקבוצה משפיעה לחיוב על סטודנטים. הטרוגניות מאפשרת ריבוי נקודות מבט, מעודדת יצירתיות, מזמנת הזדמנות להיכרות. קבוצות הומוגניות מגבילות את ציפיות המרצים מהסטודנטים: עלולות ליצר מצב של ציפיות נמוכות מקבוצה גם כשהן אינן מוצדקות. הומוגניות/הטרוגניות עשויה להיות סביב ג'נדר, השתייכות קבוצתית (דתית, קהילתית, שפתית ועוד) או רמת הישגים בקורס.  

איך ליצר משימה בקבוצות לימוד הטרוגניות?

  • כאשר הקבוצה הטרוגנית רצוי לבנות משימה שהיא פתוחה ודורשת יצירתיות וקומוניקציה. משימה שהיא עתירת חשיבה.
  • על המשימה להיות כזו הדורשת משאבים שאינם בידי האדם היחיד. הצלחה במשימה דורשת תרומה של רבים. רצוי שתהיה זו משימה שלצורך ביצועה נדרשת הסתמכות על הידע ועל נקודות המבט של כל המשתתפים.
  • חשוב לדבר מראש על הקשבה, כבוד לשונות, ביקורת של רעיונות ולא ביקורת של אנשים.
  • חשוב שהקבוצות יהיו קטנות ככל האפשר עם הנחיות ברורות לגבי אופן העבודה ביחד. כל אחד צריך להבין את המחויבויות שלו והאחריות שלו. המרצה צריך לוודא שהאינטראקציות פרודוקטיביות ולא פוגעות.
  • יש חשיבות רבה להדרכה איך עובדים בקבוצה. חשוב לדבר עם הסטודנטים על חלוקת תפקידים שמאפשרת לכל אחד לבחור בתפקיד לפי נקודת החוזק שלו. כך למשל: סטודנטים עשויים להיות טובים בכתיבה, בעריכה לשונית, בניהול הזמן, בהפקת המשימה וכו'. חשוב לדבר מראש על כך שאין לאפשר טרמפיסטים. כדאי להתייחס לשוני בין התלמידים ולא להתעלם ממנו: להסביר לתלמידים כי לכל אחד יכולות שונות בתחומים שונים.
  • בעבודה מחוץ לכיתה כדאי להציע לשתף פעולה וירטואלית.
  • בסוף העבודה כדאי לבקש רפלקסיה שתתייחס גם להטרוגניות בקבוצה.
  • חלוקה לקבוצות הטרוגניות יכולה להיות אקראית (בהגרלה). אפשר גם להציע לסטודנטים להתחלק לזוגות לפי בחירתם ולאחר מכן להצמיד כל שני זוגות באופן מכוון תוך התחשבות בהטרוגניות.  

 

שימוש במגוון אמצעי למידה

הוראה דיפרנציאלית מתבססת בעיקר על התיאוריה של הווארד גרדנר שעוסקת באינטליגנציות מרובות. על מנת לענות למגוון העצום של סגנונות למידה פותחה גישת Universal Design Learning  אשר מדגישה את הצורך בגמישות בתכנון קורסים. הרעיון המרכזי הוא שהשיעור צריך להיות בנוי עבור מקסימום סוגי לומדים: כאלו שקולטים מידע באופן מילולי, אחרים לומדים באופן ויזואלי, יש לומדים שיש להם בעיות קשב וריכוז ולאחרים יש קושי בהבנת עברית. על מנת להתאים למגוון סגנונות הלמידה כל שיעור משלב מספר שיטות הוראה: סרטון, מצגת, טקסט, דיון. באופן מיטבי השיעור מוחלק כך שבכל 20 דקות (טווח ריכוז של סטודנט ממוצע) המרצה מחליף את שיטת הלימוד.

Universal Design Learning מבוסס על שלושה עקרונות:

  • ייצוג (representation): דרכים שונות להעברת חומר הלימוד, כך שהוא יהיה נגיש למספר גדול ככל האפשר של סטודנטים;
  • ביטוי (expression): ביטוי מתייחס לדרכי הערכה שונות, שמאפשרות לכל הסטודנטים להפגין את ידיעותיהם.
  • מעורבות (engagement): מעורבות משמעה שיש דרכים שונות להביא להשתתפות פעילה של הסטודנטים בקורס. חשוב לשים לב לכך שכל התלמידים משתתפים ושהשיעור מזמין אותם להיות פעילים.

חומר נוסף: אתר על UDL בהשכלה גבוהה

 

  1. שימוש ב  Moodle ככלי להוראה בכיתה הטרוגנית

המודל יכול לשמש ככלי יעיל לתמוך בסטודנטים מרקעים שונים ובעלי סגנונות למידה מגוונים. ככל שיש יותר חומר במודל הסטודנטים יכולים להיעזר בו להכנה מראש לשיעור או לחזרה על החומר הנלמד. כדאי לבנות יחידות הוראה נפרדות לכל שיעור ולהעלות מראש את המצגות או החומר שידון בשיעור על מנת לתמוך במגוון רחב ככל האפשר של סטודנטים. אפשר להציע לסטודנטים להדפיס מראש את המצגת כדי שיוכלו לכתוב הערות במהלך השיעור על השקפים. כדאי להעלות רשימת מונחים ומושגים מרכזית לקורס ולבקש מתלמידים לבאר אותם (למשל על ידי יצירת מילון מושגים משותף). רצוי גם לבאר מושגים לועזיים מרכזיים ולתרגם לערבית ולאנגלית את המונחים החוזרים על עצמם בקורס. 

בכל קורס יש חשיבות רבה לכך שסטודנטים ידעו מראש מהן דרישות הקורס ויוכלו לתכנן את הזמן שלהם בהתאם ולהצליח בקורס. כדי להקל על הבנת המהלך בשיעור אפשר לשרטט בתחילת השיעור את ראשי הפרקים של השיעור על הלוח.

דיון בנושאים שנויים במחלוקת או נפיצים

המציאות הישראלית מזמנת דיונים רבים שעשויים להיות נפיצים פוליטית. לעתים קרובות אלו הם הדיונים המעניינים והמפרים ביותר. דווקא בנושאים כאלו חשוב שכל הסטודנטים ירגישו בטוחים להביע את דעתם. זוהי גם הזדמנות נהדרת לכך שהסטודנטים יחשפו לנקודות מבט ולעמדות שהם לא מורגלים לשמוע.  הנה כמה הצעות כיצד לנהל דיונים בנושאים שנויים במחלוקת:

  • נסו ליצור סביבה של אמון וכבוד הדדי כך שהשיחה לא מלווה בפחד.  
  • על מנת ליצור אווירה פתוחה התחילו את הסמסטר עם פעילות היכרות קצרה שמאפשרת לסטודנטים להכיר זה את זו.
  • קבעו כללי שיח ברורים.
  • הבהירו לכולם שאיש אינו תחת מתקפה ושאין להאשים איש מהנוכחים.
  • הבהירו שאיש אינו מייצג קבוצה, לא אחראי על עמדות או התנהגות של קבוצה שהוא שייך לה. כל הסטודנטים בכיתה הם אינדיבידואלים.
  • הסבירו שהנחת המוצא בדיון היא שמגוון דעות הוא יתרון. אנו רואים במגוון עושר.
  • אפשר לנסות ליצר קבוצות הזדהות חדשות, למשל על ידי הכללות לגבי צעירים / נשים / גברים כך שסטודנטים יזדהו עם מי שנתפס בעיניהם כאחר.
    • כאשר הדיון מתלהט ויש אי הסכמה בוטה, בקשו מהסטודנטים להסביר את עמדותיהם ולאחר מכן להסביר מה הבינו מעמדות הצד השני. עד אשר הם מרגישים שהם הובנו על ידי הצד השני. כשהדיון מתפוצץ – בקשו מהסטודנטים להתרחק ולהתבונן בסיטואציה.
  • אם נוצרת סיטואציה שתלמיד תחת מתקפה התפקיד שלכם הוא להגן על החלש ולסייע לו להציג את עמדתו.
  • אם הדיון יוצר מבוכה או אי נוחות בקרב הסטודנטים – עצרו אותו. סטודנטים לעתים קרובות מתקשים לשוחח על נושאים פוליטיים או קבוצתיים. אפשר לעצור את הדיון ולשאול את הסטודנטים למה הם מתקשים לדבר על הנושא. מה מפריע להם.
    • דברו באופן גלוי על טרמינולוגיה ועל הדילמות שהיא מעוררת.  
    • אל תאפשרו האשמות והטחות כלפי סטודנטים. אל תשאירו סטודנטים לבד בוויכוח
    • הכירו את נקודות התורפה שמקפיצות אתכם.

 

אתיקה והעתקות:

כדי להימנע מבעיות אתיקה חשוב להדריך את הסטודנטים מה מותר ומה אסור. למשל: מה נדרש לעשות כאשר מצטטים מתוך עבודה או מאמר אחר. במערכת החינוך הישראלית לא ניתן להניח שסטודנטים יודעים איך לכתוב עבודה אקדמית ומה הם כללי האתיקה של סיכום מאמרים וכתיבת עבודה.  חיוני ללמד אותם לעשות זאת במקביל לעבודתם על משימה אמתית שעליהם להגיש. חשוב להדגיש גם שאם יש חוסר הבנה או בהירות יש למי לפנות. במידת האפשר ניתן לשקול לאפשר לסטודנטים להגיש טיוטות ולעבוד איתם על שלבי כתיבת העבודה או המשימה.  לבסוף, חשוב להדגיש גם את ההשלכות הקשות של עבירות אתיקה.

שיתוף משפחות:

בחברות מסוימות המשפחה עלולה להיות גורם לחץ שמקשה על סטודנטים ללמוד ולהצליח. כך למשל כאשר משפחה מכוונת סטודנט/ית ללמוד מקצוע או כאשר המשפחה יוצרת ציפיות לציונים גבוהים. מרצים יכולים לשקול לערב ולשתף את המשפחות של הסטודנטים. להזמין אותם לסיור ו/או למפגש עם סגל בכיר בחוג הלימודים של בתם/בנם. מטרת המפגש היא להפחית מהלחץ המשפחתי על הסטודנטים, לעודד משפחות לתמוך בילדיהם וכן לעודד גישה שמאפשרת לסטודנטים חופש בחירה ומיצוי עצמי.

 

 

קראו פחות