מרכז ידע והעשרה

learntech

אתר learntech ללמוד איך ללמד אונליין

קרא עוד

המטרה: לתת מענה רחב לצורך הגדול ביותר של החברה הישראלית בימים אלו: להעביר את כל הלמידה לאונליין בצורה אפקטיבית.

 הקורס בנוי משיעורי מיקרו-למידה של 5-10 דק'. ישנם גם טקסטים והפניות לחומרים בשיעורים מסוימים (לצד הוידיאו יש הפנייה לקריאה נוספת או קישורים רלוונטיים). 


מעבר לאתר>

קראו פחות
peer instruction by Eric Mazur

הוראת עמיתים Peer Instruction

קרא עוד
אריק מזור - הוראת עמיתים Peer Instruction

אסטרטגיה יעילה ללמידה פעילה בכיתות קטנות וגדולות

 

קראו פחות
מוטיבציה

השפעה על דחיינות של סטודנטים באמצעות עיצוב משוב על משימות

קרא עוד

כתבה : ד"ר מיכל שודל

אחת ההתלבטויות העיקריות בהערכת למידה, הן באמצעות כלים טכנולוגים חדישים והן בשיטות מסורתיות יותר, נוגעת לאופי המשוב שהסטודנט יקבל. האם יקבל משוב שידגיש את הטעויות (משוב שלילי), הצלחות (משוב חיובי), או שמא שניהם?  כדי לענות על שאלות כגון זו עלינו להבין תחילה את ההשפעות שיש לסוגים שונים של משוב.  

רבים נרתעים מלתת משוב שלילי, המדגיש את הטעויות שהלומדים עשו. לאינטואיציה זו יש צידוק תיאורטי, בעיקר בגלל שמשוב שלילי מעורר מוטיבציה הנקראת מוטיבציית הימנעות (avoidance motivation), המוטיבציה לברוח מסכנות. מוטיבציה זו עלולה לעורר חרדה. ניתן לעורר מוטיבציית הימנעות על ידי מתן משוב שלילי (על טעויות), על ידי הנחיות להימנע מטעויות, ואף באמצעות שימוש בצבע אדום. אבל, למוטיבציית הימנעות ישנן גם השפעות חיוביות.  

במחקר שערכתי יחד עם אבי קלוגר מבית הספר למנהל עסקים ועם אהרון רז מאוניברסיטת בן גוריון, אשר פורסם ב Applied psychology: An international review   הראנו השפעה אחת חיובית כזאת. בדקנו את ההשפעה של עירור מוטיבציית הימנעות, באמצעות משוב שלילי, על הנטייה לדחיינות—אחת התופעות שקיבלה מקום של כבוד בקרב ההתנהגויות המזיקות ללמידה.

דחיינות גורמת לנזקים רבים ונמצאת בעליה מתמדת. ההתקדמות הטכנולוגית, שפותחת בפנינו אפשרויות רבות לשיפור ההוראה, מגבירה גם את האפשרויות של הסטודנטים לדחות דברים. אם בעבר הסטודנט יכול היה אולי לדחות את קריאת המאמרים, אך הגיע לשיעור במועדו. כיום, עם השיעורים המוקלטים, המצגות הזמינות וזמינות צוות ההוראה, הסטודנט לא רק יכול לבחור ללמוד בזמן ובמקום המתאים לו, הוא גם יכול לבחור לדחות את הלמידה כולה, ורבים כנראה עושים זאת.

בסדרת המחקרים המתוארת במאמר הראינו כי קיים קשר שלילי בין מוטיבציית הימנעות לבין דחיינות. ספציפית, ככל שמוטיבציית ההימנעות של הסטודנט גבוהה יותר, הן בגלל שנתנו לו משוב שלילי והן בגלל דפוסי אישיותו, כך הגיש מטלות לימודיות מוקדם יותר. כפי ששיערנו, סטודנטים שקיבלו משוב שלילי, נטו לפחות דחיינות מאלה שקיבלו משוב חיובי. יתר על כן, במחקרנו לא נמצאה השפעה מזיקה של המשוב השלילי על רמת חרדה.

עם ההתפתחות הטכנולוגית, גדל מספר האפשרויות לעיצוב מטלות למידה כגון החלטות על זמן, על מספר ניסיונות מותר, על סוג המשוב שיתקבל ובאיזה שלב.  לכן, כדאי לנצל את הטכנולוגיה בשילוב עם הבנת המניעים הפסיכולוגיים של התלמיד, לעצב את מטלות הלמידה כדי לטייב הרגלי למידה.

 

למאמר המלא> 

 

קראו פחות
מידעון המרכזים לקידום ההוראה באקדמיה

מידעון המרכזים לקידום ההוראה באקדמיה

קרא עוד

המידעון מטעם הפורום לקידום ההוראה בישראל.
מטרתו, להציג את העשייה הרבה הנעשית ביחידות השונות, לחלוק ברעיונות, לקדם שיתופי פעולה ולהפיץ מידע שעשוי להיות רלבנטי ומעניין לכלל העוסקים/ות במלאכת קידום ההוראה וההתמקצעות בה, במוסדות להשכלה גבוהה.

 

מידעון מס' 1 - מרץ 2017

מידעון מס' 2 - מרץ 2018

מידעון מס' 3 - ספטמבר 2018

קראו פחות
perusall

להפוך את הכיתה גם בלמידה מרחוק

קרא עוד
להפוך את הכיתה גם בלמידה מרחוק 
סדנה מוקלטת עם פרופ' אריק מזור על שימוש בכלים ללמידה פעילה בכיתה (המקוונת) ומחוצה לה.
כולל הדגמה של השימוש בתוכנת הקריאה השיתופית Perusall

קראו פחות
למידת גילוי

למידת גילוי

 

קרא עוד

למידת גילוי והאופנים שבהם הטכנולוגיה נרתמת לטובת הצלחתה

מיכל שודל, יוחאי עופרן, האוניברסיטה העברית

 

מאמר זה דן בשיטות של למידת גילוי, שהפכו פופולריות בשנים האחרונות. נסביר מהי למידת גילוי, נדגים כיצד ניתן ליישמה בהוראה אקדמית, נתאר את יתרונותיה וחסרונותיה כשיטת לימוד ונדון באופן שבו הטכנולוגיה יכולה לסייע בקידום הלמידה. כמו כן, נציע שימוש בטכנולוגיות מסוימות המסייעות להתגבר על חסרונות השיטה.

------------------------

מהי למידת גילוי?

ההתפתחויות הטכנולוגיות של תקופתנו הובילו לשחרור יחסי של הלומדים ממגבלות של זמן ומקום. כיום קבוצת לומדים אינה חייבת להגיע בשעה מסוימת למקום מסוים כדי לשמוע מפי מרצה מידע, מכיוון שאת המידע אפשר לקרוא או לשמוע בכל זמן ובכל מקום. אין פלא אם כך שנעשים שלל ניסיונות כדי לעצב פעילויות הוראה שתנצלנה בצורה מיטבית את המפגש המשותף בין התלמידים למרצה. למידת גילוי (Discovery Learning) היא דוגמה מוצלחת לפעילות הוראה שכזאת.

למידת גילוי היא שם למכלול של שיטות הוראה שדומות זו לזו מבחינה פדגוגית, כגון למידה מבוססת פרויקטים (PBL, (Problem Based Learning, למידה מבוססת מקרה (CBR, Case Based Reasoning) ולמידת חקר (IL, Inquiry Learning). המשותף לשיטות האלה הוא שידע המטרה (target knowledge; למשל המושגים, הכללים והמודלים התיאורטיים), אינו מוצג לסטודנט, אלא הסטודנט רוכש בעצמו את הידע הזה במהלך פתרון של בעיה מייצגת, במהלך עבודה על פרויקט, או בעת מענה לשאלה כלשהי. למידה מבוססת פרויקטים ולמידה מבוססת מקרה מקובלות מאוד בתחומי הרפואה, מנהל עסקים וההנדסה, ולמידת חקר מקובלת מאוד בלימודי המדעים.

בלמידה מבוססת פרויקטים או בלמידה מבוססת מקרה, קבוצה קטנה של סטודנטים עובדת על פרויקט או פותרת בעיה בתחום הנלמד. הקבוצה מלווה במדריך שתפקידו לקדם את הלמידה, לספק רמזים ולהפנות למקורות מידע, אך לא להציע פתרון לבעיה. את הפתרון מוצאים הסטודנטים בעצמם. בלמידת חקר הסטודנטים משערים השערות, אוספים מידע כדי לחקור את ההשערות, מנתחים את המידע ומנסחים מסקנות בעצמם.

לדוגמה, בקורס שיטות מחקר המטרה היא ללמד את הסטודנטים מתודולוגיה מחקרית. קורסים מסוג זה בנויים לרוב מרשימה של שיטות ומערכי מחקר שהסטודנט לומד ומתרגל את השימוש בהם. בלמידת גילוי, הקורס מאורגן באופן שונה - הסטודנטים מתפקדים כקבוצת חוקרים המחפשת פתרון לבעיה. כדי לפתור את הבעיה שהוצגה להם, הסטודנטים נדרשים לאסוף נתונים רלוונטיים, ולאחר מכן הם מקבלים מהמרצה נתונים נוספים מאותו טיפוס כדי להגדיל את מאגר הנתונים כך שיתאים לפרוצדורות הסטטיסטיות שבהן הם ישתמשו.  הסטודנטים מנתחים את כלל הנתונים במאגר המוגדל, שולחים את התוצאות למרצה ומקבלים משוב. כדי להעמיק בלמידה, ולשכלל את הידע שלהם, המרצה שולח לסטודנטים קובץ נתונים נוסף מאותו טיפוס ומבקש מהם להציע דרך ניתוח נוספת של הנתונים ולבצע אותה. כך מתקדמים הסטודנטים במחקרם בשלבים עד להשלמתו. בדוגמה זו שיטות המחקר הן "ידע המטרה", אך הן מתגלות לסטודנטים בהדרגה, בעת שהן רלוונטיות למחקר (או לשלב המחקר) שהם מבצעים.

למעשה, למידת גילוי בימינו שונה במהותה מלמידת גילוי בעבר. בעבר עמדו לרשות הסטודנט מקורות מידע ועזרה מוגבלים, בעיקר מודפסים. כיום עומדים לרשות הסטודנט רשת מקורות עצומה ומאגרי מידע כבירים ועדכניים (שלעתים הם "עושר השמור לבעליו לרעתו"). כישורי החקר הנדרשים במציאות חדשה זו שונים במהותם מכישורי החקר שלהם נדרש הסטודנט בעבר - מקומם של הניסוי והטעייה הצטמצם והוחלף בחלקו הגדול במיומנויות כגון אינטגרציה של מקורות מידע, ביקורתיות כלפי מקורות המידע, יכולת איתור וחיפוש מידע ועוד. סל הכישורים הזה זכה לכינוי "מיומנויות המאה ה-21".

כדי להבין טוב יותר את ההבדל בין למידת גילוי לשיטות הוראה אחרות, ניעזר בהתלבטות המוכרת לרבים מבין המרצים - במה להתחיל את הוראת הנושא – בהצגת מודל תיאורטי או בהצגת דוגמה?  למידת גילוי כמוה כהתחלת הוראת הנושא עם דוגמה, אלא שבלמידת גילוי משתמשים לשם התחלה בדוגמה מורכבת. משום כך העיסוק בדוגמה נמשך לעתים שבועות ארוכים ואף סמסטר שלם. הדוגמה מדמה לעתים קרובות מצב מציאותי שבו נתקלים מומחים בתחום הנלמד. למשל, סטודנטים לווטרינריה מגלמים וטרינרים במשחק תפקידים שבו המרצה מגלם כמה תפקידים: בעליו של סוס, עובד מעבדה, קולגה, וספק של מידע חיוני (כגון תוצאות של בדיקות). באופן הזה הסטודנטים מתנסים במצב כמעט כפי שיחוו אותו במציאות. אפשר למשל לשלוח את הסטודנטים למקומות מסוימים (וירטואליים או אמיתיים), כגון חוות סוסים או מרפאות וטרינריות, כדי שישוחחו עם בעלי מקצוע (אמיתיים או מדומים) ויבצעו פעולות שונות ב"שטח" ולא רק מטלות כתיבה.

במהלך למידת הגילוי חשוב לכוון את הסטודנט ולעזור לו להתקדם במשימתו באמצעות כלים שונים. כלים אלו, שלעתים מכונים "פיגומים" (scaffolding), יכולים לכלול ייעוץ אישי, רמזים, תרגילים, קריאת סיכומים, צפייה בהרצאות מצולמות ועוד. חשוב לציין כי למידת גילוי נמצאה טובה יותר משיטות מסורתיות (הרצאה פרונטלית) רק כאשר ניתנה ללומדים הכוונה משמעותית. ללא אמצעי עזר שכזה, ייצא שכרנו בהפסדנו ולמידת הגילוי תשיג תוצאות טובות פחות מלמידה מסורתית.

כדי להעשיר את למידת הגילוי, אפשר להיעזר גם באמצעים טכנולוגיים, למשל לשלוח לסטודנטים רמזים לתיבות הדוא"ל שלהם. לסטודנטים לווטרינריה מהדוגמה שלעיל אפשר לשלוח תדפיס חלקי של תוצאות בדיקות מעבדה ותמונה של סוס. לסטודנטים לשיטות מחקר אפשר לשלוח שאלות שכביכול נשאלות על ידי מזמין המחקר. אפשר גם לגייס מומחה (שאינו המורה) שיקיים עם הסטודנטים שיחת ייעוץ חד-פעמית מקוונת (video conference). הסטודנטים יכולים לגלוש באתרים, לחפש מידע, לקרוא מאמרים ולצפות בלומדות, בהרצאות או בסרטים. ככלל, ניתן לדמות את תכנון למידת הגילוי לבניית משחק שמשולבות בה פעולות בעולם האמיתי עם בעיות מומצאות כדוגמת 'חדרי הבריחה' או משחקי מציאות רבודה (augmented reality).

למאמר המלא>

 

קראו פחות