סמכות אף פעם איננה הדבר החשוב ביותר למרצים/ות, אך כשמשהו משתשבש בקשר לסמכות, אנו מבינים עד כמה היא משמעותית בניהול חווית למידה אפקטיבית. כמעט כל מרצה היה/תה המומ/ה מתגובה, דרישה או התנהגות של סטודנט/ית, כמעט כל מרצה קיבל/ה פעם מייל שעלול להיראות כלא מכבד. בסדנה תוצג העמדה, כי יש דרך התמודדות אפקטיבית, הניתנת ללמידה ולאימון ובה נעסוק בסדנה.

מה תרצו ללמוד על מוטיבציה ? כיצד לייצר התלהבות בקרב הסטודנטים/ות? כיצד לייצר מאמץ? כיצד לגרום לסטודנטים/ות להגיע לשיעורים?
בסדנה נעסוק בבעיות מוטיבציה שכיחות ובדרכים מבוססות ידע לפתרונן.

באופן פרדוקסלי, למרות העלייה ברלבנטיות של מיומנות אקדמית לעיסוקים נחשקים רבים, סטודנטים/ות רבים/ות מתלוננים/ות על קורסים לא רלבנטיים.  

רמה גבוהה של מיומנות אקדמית נעשית יותר ויותר רלבנטית לתפקידים רבים בעולם העבודה. עובדים רבים יידרשו לתקשר בכתב באנגלית ברמה גבוהה, לדעת לקרא ולנתח נתונים, לערוך חיפושי מידע ,לעבוד עם שותפים/ות מכל העולם,  לפתור בעיות חדשות, שאין להן עדיין פתרונות מוכרים, באופן מבוסס בידע ובעיקר, ללמוד כל הזמן. למרות זאת, סטודנטים/ות רבים/ות סבורים/ות שהתואר שלהם/ן, או חלק גדול ממנו איננו רלבנטי. בעקבות הסדנה נבין קצת יותר טוב, מדוע ומה אפשר לעשות בעניין.

הערכה מעצבת נועדה להתוות ולעצב את תהליך הלמידה מתחילתו ועד להשגת מטרות הקורס שהגדרנו, בשונה מהערכה מסכמת
שנועדה לבדוק ולהעריך האם המטרות הושגו בסופו של דבר.

אחרי שהתוועדנו למשמעויות של הוראה מרחוק ולשינויים שהיא מכתיבה לקורס שלנו ולדרכי ההוראה שלנו, השלב הבא הוא ליישם את התובנות האלו באתר הקורס ב Moodle ולהתאים אותו בצורה מיטבית לעקרונות ולהמלצות שפגשנו. 

בסדנה זו נכיר קצת יותר לעומק את האפשרויות הקיימות ב- Moodle , את המשאבים והפעילויות העומדים לרשותנו לשם יישום הוראה רציפה, מתמשכת ואינטראקטיבית.

With the outbreak of the corona crisis, we have all adopted emergency instruction via Zoom but instruction via zoom is not the only way to teach remotely nor is it the most effective way, in most cases. What are the alternatives to Zoom and what are the principles for building a good remote learning course? What problems and difficulties are inherent in remote learning and how can they be addressed?

על הסדנה

סמסטר הקורונה (הראשון) הוסיף לרבים מאיתנו כלים טכנולוגיים וחשף אותנו לצורך להפעיל את הסטודנטים מרחוק באופן הרבה יותר אינטנסיבי ויעיל מבעבר. תכנון משימות הקורס הוא תהליך מושכל ומכוון מטרה כך שכל משימה שניתנת לסטודנטים ממלאת אחת או יותר מהפונקציות הבאות הנדרשות בתהליך למידה אפקטיבי: "יישור קו בקבוצת הלומדים כך שיגיעו מוכנים יותר לקורס ו/או השגת תוצר למידה [פיתוח מיומנות מרכזית] ו/או יצירת שלב ביניים או פיתוח מיומנות ביניים בדרך להשגת תוצר הלמידה ו/או הגברת המעורבות והעניין של הלומד בחומר ו/או לגרום ללומד לעשות את מה שנדרש גם אם הוא לא אוהב לעשות זאת (כמו לקרא מאמר). 

על הסדנה

הכתה ההפוכה (Flipped classroom)  היא שיטת הוראה שבה מחליפים את מיקומם של שלב רכישת הידע ושלב פיתוח המיומנויות המתקדמות של הלמידה. אם בדרך ההוראה המסורתית הסטודנט רוכש את הידע בכתה ומפתח מיומנויות מתקדמות באמצעות משימות הבית, בשיטת הכתה ההפוכה רכישת הידע נעשית בבית לפני המפגש, והמפגש מוקדש ללמידה פעילה המפתחת מיומנויות מתקדמות. ניתן להפוך יחידת הוראה, מספר יחידות או את כל הקורס. בסדנה נלמד איך עושים את זה ואיך עושים את זה היטב.

לקראת תקופת המבחנים הקרובה, נקיים סדנת רענון ועדכון שבה נחזור על תהליך יצירת בחינה בסביבת הבחינות (Exam-Moodle) תוך הצגת החידושים והנהלים שרלוונטיים לתקופה הספציפית הזו (Post Corona).

חברי/ות סגל אשר מעוניינים/ות לקבל יעוץ אישי הנוגע להוראת אחד או יותר מן הקורסים שלהם/ן, יוכלו להירשם לאחד מימי היעוצים המרוכזים שאנו מציעים מספר פעמים בשנה. מספר סיבות שכיחות לפניה ליעוץ הן:
תכנון הכנסת שינוי/שינויים בקורסים, קושי ספציפי  או התלבטות הנוגעת להוראה, ירידה בסקרי ההוראה ו/או שאיפה להבין טוב יותר את ההערות שהסטודנטים/ות כותבים/ות בסקרי ההוראה ועוד.

על הסדנה

הוראה פעילה מוגדרת כפעילות לימודית הגורמת ללומדים להיות מעורבים בחומר הנלמד ע"י קריאה, כתיבה, דיון ופתרון בעיות. הוראה פעילה מסייעת להתמודד עם משימות הדורשות חשיבה גבוהה כגון אנליזה, סינתזה והערכה.

"סוף מעשה במחשבה תחילה" היא הגרסה המקוונת של סדנת "בניית קורס אקדמי" ובסופה תדעו לתאר את המעבר שנעשה בהשכלה גבוהה מגישה ממוקדת תוכן לגישה ממוקדת לומד, להעריך את רלוונטיות הקורס שלכם ואת טיב המבנה של קורסים, ובעיקר, תלמדו לפתח קורס אקדמי מצוין על בסיס גישה זו. 
הסדנה כוללת משימות יישום שמהוות שלבים בתכנון קורס שלכם.

על הסדנה

פעילות מעבדה מהווה חלק אינטגרלי מתכנית הלימודים לתואר ראשון בפקולטות למדעים. מטרתה להכשיר את הסטודנטים/ות לקראת מחקר עצמאי בתארים המתקדמים. הוראת מעבדות אינה דומה להוראה המתרחשת בכיתות, מאחר והיא משלבת בין הקניית ידע תיאורטי לבין הקניית מיומנויות דיסציפלינאריות.

על הסדנה

באוניברסיטה העברית לומדים/ות זה לצד זו תלמידים/ות יהודים/ות וערבים/ות, חרדים/ות, דתיים/ות וחילונים/ות, עולים/ות וותיקים/ות.
הוראה בכיתה הטרוגנית היא מקור לעושר והפריה הדדית, אך היא דורשת תשומת לב לפערים ולצרכים של סטודנטים/ות שונים/ות.

על הסדנה

מורכבת מארבע הרצאות, בהן מתבקש הקהל להשתתף, להעיר ולהוסיף, ומחלק אקטיבי בו יתנסו המרצים/ות בתרגול העקרונות שילמדו בהרצאות
בתחילת היום תועבר הרצאת מבוא לתורת המבחנים שתעסוק במאפיינים החשובים של מבחן "טוב", בכדי להתוות את העקרונות המרכזיים שעליהם יש לשמור בעת כתיבת שאלות וחיבור המבחן השלם. לאחר הרצאה זו תועברנה שתי הרצאות ממוקדות בשני סוגי השאלות המשמשים לרוב במבחנים: שאלות סגורות (אמריקאיות) ושאלות פתוחות.

על הסדנה

נסה/י להיזכר בך כסטודנט/ית שנכנס/ת בפעם הראשונה לקורס חדש, בתחילת הסמסטר. כמה זמן לקח לך להחליט האם המרצה טוב? האם יהיה מעניין? אם את/ה כמו מרבית האנשים, גיבשת דעה די במהירות.  אמנם לעיתים שינית את דעתך במשך הזמן, אך במרבית המקרים, דקות הפתיחה סיפקו לך מידע עשיר, מעשי ורגשי, על הצפוי והשפיעו על התייחסותך והתגייסותך.

על הסדנה

במסגרת המגמות העכשויות בעולם האקדמי התעצם לאחרונה מקומם של הקורסים המקוונים וגבר משמעותית השימוש בהוראה ובלמידה מרחוק. המעבר מהוראה פרונטלית להוראה מקוונת דורש לבצע שינויים והתאמות שונות הן מבחינה פדגוגית והן מבחינה טכנולוגית. שינויים אלה מצריכים תכנון וארגון מחודש של הקורס.

על הסדנה

סדנה בת 3 חלקים להכשרה בהוראה אקדמית. מטרת הסדנה לשכלל מיומנויות רלבנטיות להוראה אפקטיבית בת זמננו.
*הסדנה מושתתת על עבודה קבוצתית וכוללת השתתפות בשלוש חלקי הסדנה, מתחילתם ועד סופם.  
הסדנה מיועדת לסגל בכיר חדש. הזמנות לסדנה יישלחו לסגל החייב בסדנה דרך עוזרות/י כ"א בפקולטות.
 

על הסדנה

ניהול דיון היא מיומנות המבוססת על הצגת שאלות או משימות, איסוף ועיבוד שיטתי של התגובות המתקבלות.
מיומנות ניהול דיון חשובה מאין כמותה כי היא מאפשרת ללומד חוויה פעילה. אם הדיון מוצלח, הלומד גם ייהנה ממנו וגם ילמד טוב יותר (בהשוואה ללמידה משיטות פרונטליות). למרות זאת, מרצים נמנעים לעיתים מדיונים בגלל הצורך להתקדם בחומר ולהימנע מבזבוז זמן ובעיקר, מתוך הצורך לשלוט בנעשה בכתה. דיון מוצלח נראה 'טבעי', אך הוא מצריך תכנון ומיומנות גבוהה בביצוע מצד מי שמנהל אותו. בסדנה נפתח ונשכלל מיומנות זו.

על הסדנה

למתחילים/ות
סדנה זו מיועדת עבור מרצים/ות שעושים/ות את צעדיהם/ן הראשונים בסביבת ה-moodle. בסדנה נלמד לתפעל את כלי העריכה ולבצע פעולות פשוטות (כגון: העלאת קבצים, ייבוא תכנים מאתרי קורס אחרים, מינוי עוזרי הוראה) ופשוטות פחות (כמו יצירת תרגילים ומטלות, יצירת מבחנים, שליחת הודעות) 

למתקדמים/ות
סדנה זו מיועדת למורים אשר מכירים את ה-moodle היכרות בסיסית אך מעוניינים לשכלל את השימוש בפעילויות האינטראקטיביות השונות ובאפשרויות ניהול הקורס שסביבת ה-moodle מציעה. בסדנה נלמד כיצד לתפעל את פעילויות הלמידה המורכבות שמציע ה-moodle ("איך?") תוך התייחסות לדגשים הפדגוגיים ("מתי?" ו"לשם מה?").

על הסדנה

קורסים עדכניים, המותאמים להוראה במאה ה-21 מאופיינים בתרגול תכוף, עקבי וממושב. לכן, תפקיד המתרגל/ת הוא תפקיד קריטי בהשפעתו על איכות הקורס ועל איכות הלמידה של הסטודנטים/ות. מטרת הסדנה היא להכין את המתרגלים לתפקידם תוך התייחסות לאופן שבו נותנים משוב לסטודנטים/ות על עבודתם/ן, בע"פ ו/או בכתב. בסדנה ננתח דילמות מעולמם של מתרגלים/ות, תוך שימוש בסימולציות של מצבים שונים עם סטודנטים ויוצגו דוגמאות רלבנטיות. 

על הסדנה

סדנה אפקטיבית ביותר! של אימון במיומנויות הוראה. כל אחד מן המרצים/ות שמשתתפים/ות בסדנה מכינ/ה מראש קטע הוראה בן 7 דקות ומציג/ה אותו במהלך הסדנה. בתום כל הצגה מתקיים סבב משוב שבו המשתתף/ת מקבל/ת משוב מן הקבוצה ומן המנחה ומתקיים דיון בשיטות ההוראה שנצפו.  

על הסדנה

בקרב רבים/ות מהמרצים/ות  מצגות תופסות מקום מרכזי בהוראה ובהצגת רעיונות מול קהל. רוב המרצים/ות משתמשים/ות בתוכנת PowerPoint אולם מעטים/ות באמת מכירים/ות את מגוון האפשרויות הגלומות בה.
בסדנה זו נחשף לתוספים פחות מוכרים של תוכנה זו אשר יכולים לסייע בהפיכת ההרצאה הפרונטלית להוראה פעילה ומעוררת חשיבה והשתתפות מצד הלומדים/ות, ונכיר דרכים להפיכת המצגת ללומדה אינטראקטיבית ש"מדברת את עצמה".

על הסדנה

בשנים האחרונות עלה בהתמדה מספר הסטודנטים/ות המגיעים/ות להרצאות עם טלפונים סלולריים, מחשבים ניידים וטאבלטים. כלים אלו חוללו שינויים באופן ובסגנון הלמידה אך למרבה הפלא ברוב המקרים לא השפיעו בצורה משמעותית על שיטות ההוראה הפרונטלית הנהוגות מזה שנים. מורים/ות רבים/ות בחרו שלא לרתום את "האורחים" החדשים ללמידה וכלל לא ניסו לשלבם בהוראה הפרונטלית.

על הסדנה

מצגות הפכו להיות כלי מרכזי בהוראה ובהצגת רעיונות מול קהל, אולם לעיתים קרובות הן לוקות בחסר:  הן ארוכות מדי
הן עמוסות במלל הן עמוסות וויזואלית הן משעממות הן מסיחות את הדעת מהעיקר והכי חשוב: האם הן מצליחות להעביר את המסר?
שילוב מצגות ממוחשבות במהלך ההרצאה מסייע רבות להעברת המידע, אך טומן בחובו גם כמה "מלכודות".  המצגות מאפשרות להעביר את החומר באופן בהיר וחוסכות זמן, אולם שימוש לא נכון במצגת גורמות לחוסר קשר עם סטודנטים/ות ולעומס ויזואלי. בסדנה זו נציג דרכים לארגון ההרצאה, נלמד כיצד להעביר רעיונות ומסרים באופן יעיל ומאורגן וכיצד לבנות מצגת בהירה.

הוראה מרחוק מציבה אתגר כפול בכל מה שנוגע למוטיבציה. ראשית, היא דורשת מהסטודנטים/ות מידה רבה של ארגון, משמעת עצמית ויכולות למידה, ושנית, כשהם/ן נתקלים/ות בקושי ולא מצליחים/ות לגייס את המשמעת העצמית הנדרשת, קל הרבה יותר להיעלם וקל לנו כמרצים/ות, לא לראות את זה.

קשיי המוטיבציה של סטודנטים/ות בלמידה מרחוק נובעים בעיקר מן הפגיעה בקהילה החברתית ומן הקושי בוויסות הרגשי הנדרש מול אתגרים לימודיים. פגיעים/ות במיוחד הם הסטודנטים/ות הפחות מיומנים/ות.הללו מרוויחים/ות הרבה מן המסגרת שלימודים בקמפוס מייצרים ומהמסגרת החברתית המאפשרת להם/ן למידה תצפיתית מחברים/ות.