איך פותחים את הסמסטר? אילו תרחישים יכולים להופיע בכיתה וכיצד להתמודד איתם?

פתיחת שנת הלימודים בצל המלחמה מהווה אתגר. האזרחים בישראל חווים תקופה קשה ורבים שרויים באבל, חרדה ופסימיות. לצד הקושי יש חשיבות גדולה בחזרה להוראה ולמחקר. הפעילות באוניברסיטה מאפשרת, לצד המציאות הקשה, לעסוק גם בלימודים אקדמיים ובמחקר. הלימודים  מאפשרים לשמור על מרחב של למידה והתפתחות אישית ומקצועית גם בצל המלחמה, ועצם קיומם מהווה תקווה לעתיד של שגשוג ושקט.

באוניברסיטה מתקיים מגוון אנושי ופועלות בו אוכלוסיות מרקע חברתי, לאומי, דתי, מגדרי ועוד. בזמני שגרה המגוון האנושי מהווה את אחד ממוקדי הכוח של המחקר וההוראה ומאפשר נקודות מבט שונות ושילוב פרספקטיבות. המלחמה עלולה להוביל לקיטוב, למחנאות ולעוינות בין חברי וחברות קבוצות שונות. למרות האתגר, השאיפה שלנו היא שגם בשעת משבר זו, נשמור על מרחב אוניברסיטאי בטוח שמעודד סבלנות בין חברי הקבוצות ומהווה מודל לחיים משותפים.

המסמך הבא מציג קווי פעולה אפשריים להוראה בצל המלחמה. חשוב להדגיש שלא מדובר בעקרונות חד משמעיים. הוראה בזמן משבר היא מורכבת מטבעה, וכוללת דילמות שאין להן תשובה נכונה. כל בחירה פדגוגית טומנת בחובה הזדמנויות לצד אתגרים. המסמך הנוכחי מציע קווים מנחים תוך עיסוק בשלוש שאלות מרכזיות: (1) מהם הקווים המנחים לקיום שיח תוך שמירה על המרחב הבטוח בשיעור? (2) איך לפתוח את השיעור הראשון? (3) איך ניתן להתמודד עם משברים בשיעור?

1. קווים מנחים לשיח בשיעור: הגדרת המרחב הנורמטיבי, כללים וציפיות

בשיעור הראשון מומלץ להגדיר את המרחב הנורמטיבי: כלומר לתרגם את הערכים המנחים אותנו בהוראה (הקשבה, כבוד הדדי, סקרנות, פניות ללמידה) לכללים בהירים אשר יוצרים גבולות לשיח, מאפשרים מרחב בטוח, ומסייעים למנוע חלק גדול מהקונפליקטים שעלולים להתפתח במהלך השיעור. עניין זה חשוב במיוחד משום שהמרחב האוניברסיטה הוא מגוון – הוא כולל בתוכו אנשים מרקע מגדרי, פוליטי, לאומי ודתי מגוון. בזמני שגרה המגוון החברתי הוא מצע להצגה של מגוון נקודות מבט, העשרת השיח ופיתוח חשיבה ביקורתית. מלחמה עלולה להוביל לקיטוב, הקצנה והתלהטות הרוחות. לאור זאת יש לשקול היטב את האופן שבו מנהלים את השיח בכיתה. להלן קווים מנחים שעשויים לסייע בניהול השיח והלמידה בשיעור.

  • הגדרה מראש של גבולות השיח – קביעת גבולות השיח מראש מאפשרת להגדיר את המאפיינים של המרחב הבטוח: "אנחנו נקיים שיח מכבד, שמתחשב בחבריכם לכיתה. בזמנים כאלו, עדיף להימנע מאמירות מקטבות ופוגעניות. האוניברסיטה לא מאפשרת שיח הכולל הסתה וגזענות. בואו ננסה ביחד לקיים ביחד מרחב בטוח."
  • לקיים שיח קבוצתי במקום שיח במליאה – חלוקת הכיתה לקבוצות קטנות מאפשרת לסטודנטים לדון בסוגיות הנדונות בשיעור באופן אינטימי וחופשי יותר. בנוסף, הוא מפחית את הסיכוי להידרדרות השיח במליאת הכיתה ולפגיעה במרחב הבטוח.
  • לא לכפות עבודה בקבוצות מעורבות – ישנן שיטות שונות לחלוקה לקבוצות עבודה ושיח של סטודנטים: חלוקה אקראית, חלוקה מראש שנקבעת על בסיס שיקולים שונים, וחלוקה על פי בחירת הסטודנטים. חלוקה אקראית וחלוקה מראש מכריחות סטודנטים לשתף פעולה עם סטודנטים מקבוצות אחרות. באווירה מתוחה מומלץ לאפשר לסטודנטים לבחור בעצמם את חבריהם לקבוצה, ולא לכפות קבוצות ידועות מראש או חלוקה אקראית.
  • לא לכפות השתתפות בשיח בשיעור – בזמנים מתוחים חלק מהסטודנטים, במיוחד מקבוצות מיעוט, חוששים להביע את דעתם או להשתתף בשיח בכיתה. מומלץ לא לכפות על סטודנטים להציג או לדבר במליאת הכיתה.

2. איך פותחים את הסמסטר?

פתיחת שנת הלימודים כרוכה בהתלבטות לגבי מספר שאלות: האם, ובאיזה אופן להתייחס למלחמה? האם לקיים שיח שדורש בשלומם של הסטודנטים? איך פותחים ומה אומרים בשיעור הראשון?

חופש הביטוי הוא ערך עליון באקדמיה גם בזמנים קשים. עם זאת, מומלץ לשקול היטב האם להתמקד בנושאים הקשורים למלחמה. באופן כללי, בשיעורים שלא עוסקים בסוגיות פוליטיות, רגשיות ואחרות שיש להן נגיעה ישירה לנושא – מומלץ לא להתמקד בסוגיות הנוגעות למלחמה. חלק גדול מהסטודנטים סובל מטראומה ברמה כזו או אחרת, כך שבחירה למקד את השיעור עלולה לפגוע בתחושת הביטחון של הסטודנטים ובשגרת הלמידה. בנוסף, רק לחלק קטן מהמרצים יש מומחיות וידע בניהול שיח פוליטי וריגשי בזמני משבר באופן שיטיב עם הסטודנטים. מומלץ למרצים ומרצות שבוחרים להתמקד בסוגיות הקשורות למלחמה להיערך בהתאם ולהתייעץ עם גורמים רלוונטיים כמו היחידה למגוון, היחידה להוראה ולמידה והשירות הפסיכולוגי.

שאלה נוספת נוגעת להתייחסות לשלומם של הסטודנטים בשיעור הראשון. לעומת ימי שגרה שבה השאלה "מה שלומך?" היא תמימה ורצויה, בזמני משבר היא יכולה להוות טריגר. מתן מרחב לסטודנטים לספר על שלומם תלויה בגודל הקבוצה, בהיכרות קודמת של המרצה עם הסטודנטים, ובמוכנות של המרצה לנהל את השיח. בידי מי שבוחר לא לפתוח את השאלה במליאת הכיתה קיימות אפשרויות נוספות – למשל לאפשר שיתוף בקבוצות קטנות, פנייה אישית לסטודנטים לאחר השיעור וקיום שיחות אישיות. כמו כן, מומלץ לוודא שבשיעורים מקבילים לא נערך שיח דומה בו ניתן מרחב לשיתוף בתחושות ובחוויות של הסטודנטים, מה שעשוי להעיק על הסטודנטים.

            גם מי שבוחר לא להתמקד בסוגיות הקשורות למלחמה, או לתת מרחב לשיתוף חוויות ותחושות, עשוי לתהות כיצד לפתוח את השנה ומה לומר בפתיחת הסמסטר. להלן תמות שניתן להתייחס אליהן בדברי הפתיחה של השיעור הראשון. הניסוחים המוצעים הם דוגמה, אך מומלץ להגיד את הדברים במילים שלכם/ן ובאופן אותנטי:

  • אמפתיה וגילוי ריגשי – להתייחס לקושי משותף לכולנו בעת הזאת. "זוהי תקופה סוערת, כואבת וקשה לכולנו, גם לי קשה לחזור ללמד. אני יודע/ת שעל כולנו עוברת תקופה קשה.  ברור שהחוויה של חזרה ללימודים עלולה להיות קשה עבור חלק מהסטודנטים. האוניברסיטה ואני כאן בשבילכם, כדי לסייע בקשיים."
  • אופטימיות והתייחסות למצפן הערכי שמנחה אותנו – האוניברסיטה היא מרחב שמאפשר חזרה מבורכת לשגרה, התמקדות בהתפתחות מקצועית, אישית וחברתית. "יחד עם זאת, בחרתי להמשיך ללמד. אני מקווה שהלמידה תאפשר לנו להמשיך בחיים ובעשייה, לצד הטרגדיה והקושי. אני מקווה שנוכל לבנות כאן יחד מרחב למידה בטוח שיהיה מבוסס על הקשבה, כבוד הדדי, סקרנות "
  • הדגשת המטרות של השיעור – לתאר בפני הסטודנטים את מטרות התוכן של השיעור, בדומה לפתיחת הסמסטר בשגרה.
  • אוזן קשבת – – בהמשך להכרה בקושי, מומלץ להזמין את הסטודנטים והסטודנטיות לפנות ולהתייעץ עם המרצה באופן אישי לאחר השיעור או במועד אחר ולשתף במורכבות אישית אם יש צורך בהתחשבות מיוחדת. "במידה ויש לכם/ן קושי שחשוב שאדע עליו, או צורך בהתחשבות מיוחדת, אתם ואתן מוזמנים לפנות אליי אחרי השיעור / בשעת הקבלה."
  • הצגה של הבחירה לעסוק/לא לעסוק במלחמה והרציונל מאחוריה – במידה וקיימת התלבטות לגבי הדרך בה בחרנו לפתוח את השיעור ניתן להציג אותה. "התלבטתי כיצד לפתוח את השיעור, האם ובאיזה אופן להתייחס למלחמה ולקושי הגדול שפוקד אותנו"... בחרתי: (א) לא לעסוק במלחמה ובסוגיות הקשורות אליה כי אין לי ידע וכלים מספיקים כדי לקיים שיח כזה באופן מטיב / אני מעדיפ/ה ליצור מרחב שמאפשר הפוגה מהמלחמה והקושי ולא התמקדות בה. (ב) לעסוק במלחמה כי לא ניתן לנתק אותה מנושאי השיעור שלנו. (ג) לתת מקום לשיתוף חוויות ותחושות."
  • הפניה לשרותי תמיכה – להציג בפני הסטודנטים והסטודנטיות את שירותי התמיכה שהאוניברסיטה מספקת עבורם. "האוניברסיטה מספקת מספר מענים לסטודנטים: ייעוץ פסיכולוגי וריגשי, סיוע פדגוגי וסיוע כלכלי. מומלץ להציג את המספרים וכתובות האימייל הרלוונטיות במצגת ולשלוח לסטודנטים (ראו רשימה בסוף המסמך.
  • לדבר מהלב ולא לנאום – אפשר לכתוב נקודות להתייחסות בדברי הפתיחה, ומומלץ לעשות חזרה ולהגיד את הדברים בעל פה. עם זאת, עדיף לא להקריא מדף, אלא לדבר עם הסטודנטים.

3. תרחישים בכיתה

מלחמה עלולה להוביל לתהליכי קיטוב בין אוכלוסיות, הקצנת עמדות וסערת רגשות. הללו עשויים להתפרץ במגוון דרכים בכיתה ומחוצה לה: הימנעות מהשתתפות בשיח, התפרצות ריגשית, היעדרויות, שיח מתלהם ואלים, סירוב לשיתוף פעולה עם אוכלוסיות אחרות. לצד האתגרים, הלימודים באוניברסיטה עשויים להוות גם הפוגה עבור הסטודנטים מהמציאות הקשה. אחת המטרות של סגל ההוראה הוא לנסות לשמור על מרחב בטוח, סבלני ומכבד ולאפשר לסטודנטים מרחב ללמידה. אימוץ הקווים המפורטים למטה יכולים להפחית את הסיכוי למשברים ולסייע בהתמודדות איתם:

  • להימנע מטריגרים – חלק מהסטודנטים היושבים בשיעור חוו טראומה קשה ונמצאים בסערת רגשות. התייחסות למלחמה, גם באופן עקיף, עלולה להוות טריגר ריגשי לחלק מהסטודנטים. לחלק גדול מהמרצות והמרצים אין הכשרה מתאימה כדי לנהל שיח ריגשי וטעון באופן מטיב, והם עלולים לפגוע בשלומות הרגשית של סטודנטים ובמטרות ההוראה. לאור זאת, מומלץ להתכונן ולהתייעץ עם הגורמים הרלוונטיים לפני הבחירה לעסוק בשיעור בנושאים שנוגעים למלחמה או לקיים שיח ריגשי (השירות הפסיכולוגי, היחידה להוראה ולמידה, היחידה למגוון).
  • עצירה מיידית במקרה של הסתה וגזענות – נוכח אמירות מסיתות או גזעניות יש לעצור את השיעור ולהגיד בקול ברור "אני מבקשת שנעצור את השיח הזה עכשיו – האוניברסיטה לא מאפשרת אמירות מסיתות או גזעניות. חשוב לנו לשמור על המרחב הבטוח." ניתן לקבוע עם הסטודנט/ית שיחה אישית אחרי השיעור על מנת להסביר יותר לעומק מדוע האמירה הייתה בעייתית והשיח נעצר, ולוודא שהמקרה לא יחזור שוב.

להלן דוגמאות לאמירות גזעניות, מסיתות ואלימות: "צריך לזרוק מכאן את כל ה_____", "מה שחמאס עשו זו התנגדות לגיטימית", או כל משפט שמתחיל ב"מוות ל_____".

חשוב להדגיש כי תתכנה אמירות מקוממות שאינן בגדר גזענות והסתה – "למה אכפת לי בכלל מילדים בשדרות/עזה?". להבחנה בין שיח מסית ואלים, לשיח לגיטימי אך מעורר מחלוקת, ולאופן ההתמודדות אתו בכיתה ראו את מודל הרמזור בקישור הבא. (עמ' 8)

  • השהיית התגובה – בכיתה או מחוצה לה עלולות להופיע אמירות או מעשים מקוממים. כדי למנוע הדרדרות רצוי "לנשום עמוק" ולהשהות את התגובה במידת האפשר כדי לשקול אותה ביישוב דעת ולהתייעץ עם גורמים רלוונטיים נוספים.

למשל, אחת הסטודנטיות אומרת את המשפט "אין שם חפים מפשע!" במהלך השיעור. במקרה כזה, המרצה יכול להגיב באופן הבא: "עדיף להימנע בשיעור מאמירות שפוגעות במרחב הבטוח, ואני רוצה שנחזור להתמקד בתוכן של השיעור."

  • אמפתיה וקשר אישי – קשר אישי ואמפתי יכול לסייע למרצה לקיים שיח בונה עם הסטודנטים גם באווירה מתוחה. בכיתות קטנות למשל, ניתן לקיים שיחות אישיות עם הסטודנטים, כדי להעמיק את ההיכרות. כדאי להיעזר בעוזרי ההוראה ובסגל האקדמי הזוטר, שיכולים/ות ליצור קשר אישי עם הסטודנטים/ות.
  • התייעצות עם הנהלת החוג ועם קולגות – התייעצות עם קולגות ועם הנהלת החוג יכולה לסייע בחשיבה על פתרונות מיטביים למשברים ואתגרים בהוראה בצל המלחמה, שכן קיימת היתכנות לאירועים בלתי צפויים לאורך הדרך. בנוסף, במקרים מסוימים מומלץ להתייעץ עם דיקן לענייני הוראה בנוגע למדיניות האוניברסיטה.
  • היכרות והפנייה לייעוץ ותמיכה – האוניברסיטה מציעה מגוון שירותים שיכולים לסייע לסגל ההוראה ולסטודנטים. מומלץ להסתייע בהם ולהפנות את הסטודנטים להשתמש בהם (הרשימה המלאה בסוף המסמך).

 

 

הערה: מדובר במסמך מתעדכן, להערות והמלצות לשינויים או תוספות, נא לפנות לד"ר אהוד צמח, אחראי פדגוגי ביחידה למגוון ויה"ל, ehud.tsemach@mail.huji.ac.il

כתובות רלוונטיות

קו חם לסטודנטים וסגל
השירות הפסיכולוגי שבדיקנט הסטודנטים מציע קו חם הפעיל בכל ימות השבוע בין השעות 8:30-18:30.
יש לפנות למייל זה: psyserv@mail.huji.ac.il.

אגף משאבי אנוש
סיוע פרטני או אחר נא לפנות לעו"ס דנה פינטו, עוזרת לשירותי רווחה, 054-8820354 , danapinto@savion.huji.ac.il
פעילויות רווחה / הפגה בימי הלחימה
פרוטוקול לליווי עובדים ובני משפחתם: נוהל לטיפול בעובדים נפגעים ובבני משפחה מקרבה ראשונה בעת לחימה
האוניברסיטה מתנדבת!

המנהל האקדמי
סדרי הוראה ולימודים, פתיחת שנת הלימודים, דחיית מועדי הגשות של עבודות
לפנות דרך מנהלי היחידות, דיקנים ודיקני משנה
מה הכתובת לפנייה?


תמיכה נפשית/רווחה
לכלל עובדי האוניברסיטה: אגף משאבי אנוש, עו"ס דנה פינטו, עוזרת לשירותי רווחה: danapinto@savion.huji.ac.il

דיקנט הסטודנטים
השירות הפסיכולוגי שבדיקנט הסטודנטים מציע קו חם הפעיל בכל ימות השבוע בין השעות 8:30-18:30. יש לפנות למייל זה: psyserv@mail.huji.ac.il.
פסיכולוג.ית מצוות השרות יחזiר לפונה תוך 3 שעות ממועד הפניה
דיקן הסטודנטים, פרופ' גיא הרפז, guy.harpaz@mail.huji.ac.il

 

היחידה ללמידה והוראה

מערך תמיכה פדגוגי בסגל הוראה

ד"ר מיכל שודל  Michal.Schodl@mail.huji.ac.il

יחידת המגוון
מערך תמיכה לסגל אקדמי, הנהלות הפקולטות וסגל מנהלי בדגש על אוכלוסיות מגוון, וקידום היחסים בין אוכלוסיות שונות.

שרון בן אריה, מנהלת יחידת המגוון: sharonba@savion.huji.ac.il

מוקד אגף חירום ובטחון בקמפוסים:
לכל אירוע / דיווח חריג, מוקדי הביטחון שבקמפוסים פעילים בכל שעות היממה, בטלפונים:
קמפוס הר הצופים: טלפון 02-5883000;
קמפוס אדמונד י' ספרא:  02-6585000
קמפוס עין כרם: 02-6757000
קמפוס רחובות: 08-9489000