כתבו: ד"ר מיכל שודל וד"ר מיכל רמות
מבחני רב-ברירה הם כלי הערכה פופולרי שנעשה בו שימוש במגוון תחומי חיים ובכללם בעולם האקדמי. מבחנים מסוג זה מאפשרים לבוחנים לבצע בדיקה מהירה (ואפילו אוטומטית) והערכה מדויקת והוגנת. ע"פ רוב שאלה במבחנים האלו היא בעלת המרכיבים הבאים: גוף השאלה, תשובה נכונה, ומספר מסיחים (תשובות שגויות). להלן מספר המלצות הנוגעות לפיתוח הכלי והשימוש בו.
1. המלצה כללית חשובה היא כי כדאי שהבחינה, וקל וחומר הבחינה הרב-ברירתית, לא תהווה האמצעי היחידי להערכת הסטודנטים. כדאי לכלול מספר משימות, המייצרות מתח למידה לאורך הקורס המאפשרות לסטודנטים לקבל משוב בנקודות שונות בתהליך הלמידה והמפתחות ובוחנות מיומנויות שונות ומגוונות הקשורות לעולם התוכן.
2. כדאי להתחיל מרשימת הנושאים עליהם תרצה/י לבחון, ומכמות השאלות שתרצה/י להקדיש לכל נושא ונושא. כמות השאלות בנושא צריכה לשקף את חשיבותו היחסית בקורס. המבחן אמור לשקף את כל נושאי הקורס באופן פרופורציונלי.
3. מספר השאלות הכולל – במבחן של שעתיים, אנו ממליצים על לפחות 20 שאלות. מומלץ להימנע ממבחנים קצרים מידי (פחות מ-20 שאלות), כי הדבר פוגע בתוקף המבחן. ישנם תחומים בהם כל שאלה דורשת זמן רב למחשבה. המלצתנו לשקול במקרים אלה, שימוש בשאלות פתוחות.
4. רמת הקושי – תכנן/י את המבחן כך ש 25% מהשאלות הן שאלות קשות, 25% שאלות קלות, והשאר ברמת ביניים. שאלה ש- כ 40% טעו בה נחשבת קשה מאד, שאלה ש כ 60% טעו בה חשודה כשאלה לא טובה (לא בכל מקרה, אך יש לבדוק)
5. גיוון בסוג השאלות. ישנם סוגים שונים של שאלות. נבחין בין שאלות זיכרון, יישום, והבנה. המלצתנו היא לכלול שאלות מסוגים שונים, המבטאים גם רמות שונות של קושי.
יישום : בשאלות אלה הסטודנט/ית מתבקשים לזהות מושג/ים בתוך תיאור, או להצביע מי מבין מספר תיאורטים מתאים למושג כלשהו.
סוג נוסף של שאלת יישום היא שאלת חישוב, בהן הלומדים מקבלים ניסוח מילולי או פורמלי של בעיה, ונדרש מהם לבחור בין אפשרויות שונות של תשובות מספריות.
שאלות הבנה : שאלות אלה דורשות מן הסטודנט לערוך עיבוד כלשהו, מעבר לזיהוי למשל, להצביע על הבדלים או על קווי דמיון בין תופעות לגלות גורמים, או להצביע על תוצאות אפשריות (שלא נלמדו כעובדה שינונית).
6. שאלות אינטגרטיביות חוצות נושאים – כדאי לכלול גם שאלות חוצות נושאים ובלבד שאימנתם את הסטודנטים בכך במהלך הסמטר. אחת הביקורות כלפי ההערכה המסורתית היא שאנו שואלים סטודנטים על כל אחד מתתי הנושאים שלימדנו, בנפרד, בעוד שבמציאות, הבעיות מורכבות יותר. אינטגרציה בין נושאים היא מיומנות שמצריכה אימון לפני בחינה.
7. תשובות או מסיחים מסוג : כל הנ"ל ו "אף אחד מהנ"ל" - יש הממליצים להימנע מכך בגלל הטענה לירידה בתוקף (שאלות אלה "מעדיפות" סטודנטים בעלי הערכה עצמית גבוהה, למשל), אנו לא שוללים באופן גורף שימוש בשאלות אלה אולם ממליצים להשתמש בהן, כאשר יש סיבה טובה לכך, כגון חשיבות שהסטודנט ידע ש א' ב' ו ג' כולם שייכים לאותה תופעה ולא רק אחד מהם, שהוא הבולט מכולם. אל תשתמשו בשאלות אלה רק כדי להימנע מלחשוב על מסיח נוסף.
8. התאמה לליקויי למידה ולסטודנטים שאינם דוברי עברית כשפת אם – השתמשו בשפה פשוטה ככל הניתן, בדקו בהירות וחד משמעיות של גוף השאלה ושל המסיחים.
9. בדיקת איכות הפריטים לאחר המענה - לאחר הבחינה, מומלץ לנתח את המענה לפריטים השונים (השאלות) ולבדוק, לגבי כל שאלה ושאלה, את % העונים נכון, ואת % העונים לכל אחד מן המסיחים. כך תוכלו לגלות שאלות בעייתיות. לדוגמה : שאלה ש80% טעו בה באופן מפתיע, או שאלה שכמות רבה מידי של סטודנטים ענתה על מסיח ב' הלא נכון. אם תגלו טעות בניסוח השאלה, אפשר לערוך תיקון, לדוגמה לקבל שני מסיחים בשאלה מסוימת. לעיתים קורה ששאלה או שתיים מתגלות כלא טובות. עדיף לתקן מאוחר מאשר להיות בלתי הוגנים.
ראו גם: "עקרונות והנחיות לכתיבת מבחנים אקדמיים", המרכז הארצי לבחינות ולהערכה