מנחת הסדנה: ד"ר מיכל רמות

 

פעילות מעבדה מהווה חלק אינטגרלי מתכנית הלימודים לתואר ראשון בפקולטות למדעים. מטרתה להכשיר את הסטודנטים לקראת מחקר עצמאי בתארים המתקדמים.

 הוראת מעבדות אינה דומה להוראה המתרחשת בכיתות, מאחר והיא משלבת בין הקניית ידע תיאורטי לבין הקניית מיומנויות דיסציפלינאריות. מעבדות אלה מונחות על פי רוב על ידי סטודנטים לתואר שני או שלישי, המהווים בעיני הסטודנטים מודל לחיקוי מקצועי ואף אישי.

 בסדנה ירכשו מתרגלי המעבדות כלים להדרכת מעבדות חקר, מתודות להוראה והערכה וטכניקות יישומיות, על מנת להעצים את יכולתם המקצועית בתחום.  

הסדנא מיועדת למתרגלים במעבדות במדעי החיים והרפואה והמדעים המדוייקים.

 

להרשמה

 

 

מנחת הסדנה: ד"ר מיכל רמות ומיכל ברק

 

הוראה בכיתה הטרוגנית

כיתות הלימוד באוניברסיטה העברית הן הטרוגניות במובנים רבים: הסטודנטים שלנו מגיעים מרקעים שונים, שפות האם שלהם מגוונות וכל אחד ואחת מהם לומד באופן מיטבי בדרך שונה. זוהי הזדמנות אדירה. זוהי הזדמנות לשמוע את מגוון הקולות ונקודות המבט בכיתה ולהכיר דרכי חשיבה שונות. במציאות הישראלית האוניברסיטה מזמנת מפגש נדיר בין קהילות.

לעתים קרובות אנו נוטים לשער שהסטודנטים שלנו דומים לנו: הם בעלי רקע תרבותי, עולם ערכים, שפה וצורת חשיבה דומות לשלנו. אלא שבפועל בכל כיתה סטודנטים וסטודנטיות שלמדו במערכות חינוך שונות מאוד זו מזו; הם מצוידים בכלי חשיבה ברמות שונות; סגנונות הלמידה שלהם מגוונים ואפילו שפות האם שלהם רבות.

כיתה מכילה היא כזו שבה סטודנטים ומרצים פועלים ביחד כדי לקדם סביבה שמעניקה בטחון ותמיכה לכלל הסטודנטים. סביבה בה כל סטודנט מרגיש שהוא יכול להביע את דעותיו. סביבה שבה כל הסטודנטים ממצים את הפוטנציאל שלהם, משתתפים באופן פעיל בשיעור וחווים חוויה אקדמית משמעותית. על מנת לקדם כיתות מכילות וליהנות מהעושר שהמגוון האנושי באוניברסיטה מזמן לנו אספנו בדף זה כמה רעיונות, כיוונים והצעות.

סטודנטים מקבוצות מיעוט שונות באוניברסיטה העברית

במחקר שבחן את האתגרים שאיתם מתמודדים סטודנטים מקבוצות מיעוט נערכו קבוצות מיקוד של סטודנטים ערבים, יוצאי אתיופיה, חרדים וסטודנטים מהפריפריה. המחקר העלה מספר מאפיינים מרכזיים שמשותפים לחוויית הסטודנט של סטודנטים מקבוצות מיעוט. כמובן שאלו הן הכללות ויוצאי הדופן הם רבים:

• לעתים קרובות סטודנטים מקבוצות מיעוט נוטים לחוות חוויה אקדמית פאסיבית יותר. הם נמנעים או חוששים ממעורבות פעילה בדיונים ובאינטראקציה ממשית עם חברי סגל אקדמי ועם סטודנטים עמיתים.
• בגלל האופי הנפרד של המגורים בישראל ושל מערכת החינוך הישראלית, סטודנטים מקבוצות מיעוט שמגיעים לאוניברסיטה העברית חווים מעבר מקהילה הומוגנית יחסית, תומכת ומגוננת שבה הם היו חלק מקבוצת הרוב – אל מרחב שבו הם המיעוט. עבור רבים חווית המיעוט היא חדשה ויש לה היבטים אישיים, פסיכולוגיים, חברתיים ופוליטיים.
• ככלל, תחושה בולטת בקרב סטודנטים מקבוצות מיעוט היא חוויית הניכור והבדידות. הם חשים שהם צריכים לפלס דרך באופן עצמאי וחסרים רישות (networking).
• סטודנטים באוניברסיטה העברית הם על פי רוב המצטיינים בכיתות שלהם. המעבר לאוניברסיטה עלול להיות כרוך בחוויה של נפילה אקדמית ואישית ובהתמודדות עם אכזבה ביחס לציפיות המשפחה. בנוסף, סטודנטים שמורגלים להצטיין נרתעים מלבקש עזרה ותמיכה.
• בבתי ספר תיכון רבים, בעיקר בבתי הספר בחברה הערבית שיטות הלימוד שונות מאוד מאלו הנהוגות באוניברסיטה והסטודנטים סובלים מחוסר הבנה של הדרישות מהם. כך למשל, הם אינם  מורגלים לשאול שאלות, לערער על סמכות ולהביע ביקורת.

סרט שבו סטודנטיות מקבוצות שונות מספרות על חווית הלימודים שלהן באוניברסיטה ועל הגורמים שהובילו לשינוי משמעותי עבורן (קישור לסרט).

קשר אישי עם סטודנטים

על מנת להבטיח שחווית הלימודים של כל הסטודנטים תהיה משמעותית ומכיוון שסטודנטים מקבוצות מיעוט נמנעים לעתים קרובות מלפנות לחברי סגל, ממעטים להשתתף בכיתה ולעתים גם נמנעים מלבקש סיוע ותמיכה, נדרשת גישה פרואקטיבית. פרואקטיביות משמעותה שעלינו להגיע אל הסטודנטים ולא לחכות שהם יגיעו אלינו.

קשר אישי עם מרצה הוא משמעותי עבור כל סטודנט. סטודנטים מעידים על כך שהחוויה האקדמית שלהם הפכה משמעותית הרבה יותר כאשר "מישהו ראה אותם" והעיסוק האקדמי הפך מפסיבי לרלבנטי עבורם באופן אישי. עבור סטודנטים מקבוצות מיעוט יש חשיבות רבה עוד יותר לקשר האישי. קשר אישי עם מרצה יכול להעצים אותם, לבסס את ביטחונם ולאפשר להם לבטא את עצמם. כדאי לפנות לסטודנטים ולהזמין אותם לפגישה אישית או קבוצתית . אפשר לתכנן משימה להגשה שמחייבת את כל הסטודנטים להיפגש איתך פגישה אישית או בקבוצה קטנה. הצעה נוספת היא לקיים היכרות קצרה במפגש הראשון בסמסטר, למשל על ידי הצגת השאלה: מה חשוב לך שאדע עלייך? שכל סטודנט מתבקש לענות עליה.

• לעתים קרובות אנו נוטים להניח שקבוצות אחרות (זרות לנו) הן הומוגניות. כמובן שכל קבוצה היא הטרוגנית ויש בה מנעד רחב של זהויות.

בניית הסילבוס: תשומת לב לסילבוס ולחומרי הלמידה:

בבניית הסילבוס שימו לב לכך שחומר הלימוד מגוון. כדאי לוודא שהסילבוס כולל:

• מספר נקודות מבט על הנושא.
• מגוון של כותבים מרקעים שונים.
• כדאי לשים לב לכך שהטקסטים שעוסקים בנושאים של ג'נדר, גזע וקבוצות אתניות לא מופיעים בסילבוס רק כנושאים מיוחדים (כלומר אגב עיסוק בקבוצות אלו) אלא גם כטקסטים בנושאים אחרים לגמרי ולא קשורים.
• כדאי לבחור דוגמאות שכל הסטודנטים מכירים ושהן ברורות לכולם. כך למשל, דוגמאות מהתקשורת הפופולרית, מהצבא או מעולם הפרסום לא מוכרות לסטודנטים חרדים או ערבים.
• כדאי לחשוף דילמות של טרמינולוגיה ולהציף אותן כך למשל הבחירה במונח  ערבים / פלסטינים, מתיישבים/ מתנחלים.

 

תכנון השיעור: פדגוגיה של הוראה דיפרנציאלית:

למידה בקבוצות

כאשר סטודנטים לומדים בקבוצות, בין אם במהלך השיעור עצמו ובין אם כאשר הם עובדים על משימות להגשה הם מכירים אלו את אלו ומביאים את עצמם לידי ביטוי מירבי. זוהי הלמידה האפקטיבית ביותר אשר נותנת מענה להטרוגניות בכל כיתה בגלל מספר סיבות:

• ניתנת הזדמנות טובה יותר לכולם להתבטא.
• הקבוצה מאפשרת מפגש אינטימי ותקשורת בין אישית עשירה יותר בין התלמידים.
• מערכת היחסים בקבוצה יכולה ליצר מעורבות רגשית גבוהה יותר.
• הקבוצה הקטנה יכולה להיות זירה בטוחה יותר להעלות רעיונות ולשיתוף במחשבות (במיוחד לכאלו שנמנעים מלהתבטא בפורום כיתתי רחב)
• סטודנטים לומדים הכי טוב מעמיתיהם ועם עמיתיהם. הם גם עשויים להבין טוב יותר היכן שגו מתוך שיחה עם עמיתים.
• כאשר אתה מלמד  אתה לומד הכי טוב.

 

למידה בקבוצות במהלך השיעור:

חלוקת הכיתה לזוגות או לקבוצות במהלך שיעור פרונטאלי יכולה לשבור את רצף השיעור ולזמן לסטודנטים הזדמנות לאינטראקציה עם עמיתיהם. זוהי הזדמנות שבה סטודנטים שלא באים לידי ביטוי בפורום הרחב יהיו מעורבים בחשיבה ובדיון. כך גם סטודנטים – בעיקר בין סטודנטים מקבוצות שונות ולאפשר לכולם להיחשף למגוון נקודות מבט. מרצים יכולים להציע שאלה לדיון ולבקש מסטודנטים לדון בה עם סטודנט/ית אחר בכיתה (שכן לכיתה,  מישהו מקבוצה אחרת, מישהו שלא מכירים, מישהו שיושב מאחוריהם וכדומה). אפשר גם לקיים את הדיון בקבוצות גדולות יותר ואפילו להקצות זמן במהלך השיעור לעבודה על משימה משותפת (סביב טקסט למשל). כאשר ניתנת משימה קבוצתית כזו אפשר לבקש מהסטודנטים להציג את העבודה שלהם לפני כל הכיתה. שיטות נוספות ללמידה שיתופית הן: Jigsaw; students team achievement division, team assisted instruction .

עידוד קבוצות הטרוגניות:  

מחקרים רבים מראים כי הטרוגניות הקבוצה משפיעה לחיוב על סטודנטים. הטרוגניות מאפשרת ריבוי נקודות מבט, מעודדת יצירתיות, מזמנת הזדמנות להיכרות. קבוצות הומוגניות מגבילות את ציפיות המרצים מהסטודנטים: עלולות ליצר מצב של ציפיות נמוכות מקבוצה גם כשהן אינן מוצדקות. הומוגניות/הטרוגניות עשויה להיות סביב ג'נדר, השתיכות קבוצתית (דתית, קהילתית, שפתית ועוד) או רמת הישגים בקורס.  

איך ליצר משימה בקבוצות לימוד הטרוגניות?

• כאשר הקבוצה הטרוגנית רצוי לבנות משימה שהיא פתוחה ודורשת יצירתיות וקומוניקציה. משימה שהיא עתירת חשיבה.
• על המשימה להיות כזו הדורשת משאבים שאינם בידי האדם היחיד. הצלחה במשימה דורשת תרומה של רבים. רצוי שתהיה זו משימה שלצורך ביצועה נדרשת הסתמכות על הידע ועל נקודות המבט של כל המשתתפים.
• חשוב לדבר מראש על הקשבה, כבוד לשונות, ביקורת של רעיונות ולא ביקורת של אנשים.
• חשוב שהקבוצות יהיו קטנות ככל האפשר עם הנחיות ברורות לגבי אופן העבודה ביחד. כל אחד צריך להבין את המחויבויות שלו והאחריות שלו. המרצה צריך לוודא שהאינטראקציות פרודוקטיביות ולא פוגעות.
• יש חשיבות רבה להדרכה איך עובדים בקבוצה. חשוב לדבר עם הסטודנטים על חלוקת תפקידים שמאפשרת לכל אחד לבחור בתפקיד לפי נקודת החוזק שלו. כך למשל: סטודנטים עשויים להיות טובים בכתיבה, בעריכה לשונית, בניהול הזמן, בהפקת המשימה וכו'. חשוב לדבר מראש על כך שאין לאפשר טרמפיסטים. כדאי להתייחס לשוני בין התלמידים ולא להתעלם ממנו: להסביר לתלמידים כי לכל אחד יכולות שונות בתחומים שונים.
• בעבודה מחוץ לכיתה כדאי להציע לשתף פעולה וירטואלית.
• בסוף העבודה כדאי לבקש רפלקסיה שתתיחס גם להטרוגניות בקבוצה.
• חלוקה לקבוצות הטרוגניות יכולה להיות אקרעית (בהגרלה). אפשר גם להציע לסטודנטים להתחלק לזוגות לפי בחירתם ולאחר מכן להצמיד כל שני זוגות באופן מכוון תוך התחשבות בהטרוגניות.  

שימוש במגוון אמצעי למידה

הוראה דיפרנציאלית מתבססת בעיקר על התיאוריה של הווארד גרדנר שעוסקת באיטנלגנציות מרובות. על מנת לענות למגוון העצום של סגנונות למידה פותחה גישת Universal Design Learning  אשר מדגישה את הצורך בגמישות בתכנון קורסים. הרעיון המרכזי הוא שהשיעור צריך להיות בנוי עבור מקסימום סוגי לומדים: כאלו שקולטים מידע באופן מילולי, אחרים לומדים באופן ויזואלי, יש לומדים שיש להם בעיות קשב וריכוז ולאחרים יש קושי בהבנת עברית. על מנת להתאים למגוון סגנונות הלמידה כל שיעור משלב מספר שיטות הוראה: סרטון, מצגת, טקסט, דיון. באופן מיטבי השיעור מוחלק כך שבכל 20 דקות (טווח ריכוז של סטודנט ממוצע) המרצה מחליף את שיטת הלימוד.

Universal Design Learning מבוסס על שלושה עקרונות:

• ייצוג (representation): דרכים שונות להעברת חומר הלימוד, כך שהוא יהיה נגיש למספר גדול ככל האפשר של סטודנטים;
• ביטוי (expression): ביטוי מתייחס לדרכי הערכה שונות, שמאפשרות לכל הסטודנטים להפגין את ידיעותיהם.
• מעורבות (engagement): מעורבות משמעה שיש דרכים שונות להביא להשתתפות פעילה של הסטודנטים בקורס. חשוב לשים לב לכך שכל התלמידים משתתפים ושהשיעור מזמין אותם להיות פעילים.

חומר נוסף: אתר על UDL בהשכלה גבוהה

1. שימוש ב  Moodle ככלי להוראה בכיתה הטרוגנית

המודל יכול לשמש ככלי יעיל לתמוך בסטודנטים מרקעים שונים ובעלי סגנונות למידה מגוונים. ככל שיש יותר חומר במודל הסטודנטים יכולים להיעזר בו להכנה מראש לשיעור או לחזרה על החומר הנלמד. כדאי לבנות יחידות הוראה נפרדות לכל שיעור ולהעלות מראש את המצגות או החומר שידון בשיעור על מנת לתמוך במגוון רחב ככל האפשר של סטודנטים. אפשר להציע לסטודנטים להדפיס מראש את המצגת כדי שיוכלו לכתוב הערות במהלך השיעור על השקפים. כדאי להעלות רשימת מונחים ומושגים מרכזית לקורס ולבקש מתלמידים לבאר אותם (למשל על ידי יצירת מילון מושגים משותף). רצוי גם לבאר מושגים לועזיים מרכזיים ולתרגם לערבית ולאנגלית את המונחים החוזרים על עצמם בקורס. 

בכל קורס יש חשיבות רבה לכך שסטודנטים ידעו מראש מהן דרישות הקורס ויוכלו לתכנן את הזמן שלהם בהתאם ולהצליח בקורס. כדי להקל על הבנת המהלך בשיעור אפשר לשרטט בתחילת השיעור את ראשי הפרקים של השיעור על הלוח.

דיון בנושאים שנויים במחלוקת או נפיצים

המציאות הישראלית מזמנת דיונים רבים שעשויים להיות נפיצים פוליטית. לעתים קרובות אלו הם הדיונים המעניינים והמפרים ביותר. דווקא בנושאים כאלו חשוב שכל הסטודנטים ירגישו בטוחים להביע את דעתם. זוהי גם הזדמנות נהדרת לכך שהסטודנטים יחשפו לנקודות מבט ולעמדות שהם לא מורגלים לשמוע.  הנה כמה הצעות כיצד לנהל דיונים בנושאים שנויים במחלוקת:

• נסו ליצור סביבה של אמון וכבוד הדדי כך שהשיחה לא מלווה בפחד.  
• על מנת ליצור אווירה פתוחה התחילו את הסמסטר עם פעילות היכרות קצרה שמאפשרת לסטודנטים להכיר זה את זו.
• קבעו כללי שיח ברורים.
• הבהירו לכולם שאיש אינו תחת מתקפה ושאין להאשים איש מהנוכחים.
• הבהירו שאיש אינו מייצג קבוצה, לא אחראי על עמדות או התנהגות של קבוצה שהוא שייך לה. כל הסטודנטים בכיתה הם אינדבידואלים.
• הסבירו שהנחת המוצא בדיון היא שמגוון דיעות הוא יתרון. אנו רואים במגוון עושר.
• אפשר לנסות ליצר קבוצות הזדהות חדשות, למשל על ידי הכללות לגבי צעירים / נשים / גברים כך שסטודנטים יזדהו עם מי שנתפס בעיניהם כאחר.
  • כאשר הדיון מתלהט ויש אי הסכמה בוטה, בקשו מהסטודנטים להסביר את עמדותיהם ולאחר מכן להסביר מה הבינו מעמדות הצד השני. עד אשר הם מרגישים שהם הובנו על ידי הצד השני. כשהדיון מתפוצץ – בקשו מהסטודנטים להתרחק ולהתבונן בסיטואציה.
• אם נוצרת סיטואציה שתלמיד תחת מתקפה התפקיד שלכם הוא להגן על החלש ולסייע לו להציג את עמדתו.
• אם הדיון יוצר מבוכה או אי נוחות בקרב הסטודנטים – עצרו אותו. סטודנטים לעתים קרובות מתקשים לשוחח על נושאים פוליטיים או קבוצתיים. אפשר לעצור את הדיון ולשאול את הסטודנטים למה הם מתקשים לדבר על הנושא. מה מפריע להם.
  • דברו באופן גלוי על טרמינולוגיה ועל הדילמות שהיא מעוררת.  
  • אל תאפשרו האשמות והטחות כלפי סטודנטים. אל תשאירו סטודנטים לבד בויכוח
  • הכירו את נקודות התורפה שמקפיצות אתכם.

אתיקה והעתקות.

כדי להמנע מבעיות אתיקה חשוב להדריך את הסטודנטים מה מותר ומה אסור. למשל: מה נדרש לעשות כאשר מצטטים מתוך עבודה או מאמר אחר. במערכת החינוך הישראלית לא ניתן להניח שסטודנטים יודעים איך לכתוב עבודה אקדמית ומה הם כללי האתיקה של סיכום מאמרים וכתיבת עבודה.  חיוני ללמד אותם לעשות זאת במקביל לעבודתם על משימה אמיתית שעליהם להגיש. חשוב להדגיש גם שאם יש חוסר הבנה או בהירות יש למי לפנות. במידת האפשר ניתן לשקול לאפשר לסטודנטים להגיש טיוטות ולעבוד איתם על שלבי כתיבת העבודה או המשימה.  לבסוף, חשוב להדגיש גם את ההשלכות הקשות של עבירות אתיקה.

שיתוף משפחות:

בחברות מסוימות המשפחה עלולה להיות גורם לחץ שמקשה על סטודנטים ללמוד ולהצליח. כך למשל כאשר משפחה מכוונת סטודנט/ית ללמוד מקצוע או כאשר המשפחה יוצרת ציפיות לציונים גבוהים. מרצים יכולים לשקול לערב ולשתף את המשפחות של הסטודנטים. להזמין אותם לסיור ו/או למפגש עם סגל בכיר בחוג הלימודים של בתם/בנם. מטרת המפגש היא להפחית מהלחץ המשפחתי על הסטודנטים, לעודד משפחות לתמוך בילדיהם וכן לעודד גישה שמאפשרת לסטודנטים חופש בחירה ומיצוי עצמי.

 

 

הסדנה תוכננה בשיתוף המרכז לחקר הרב תרבותיות והמגוון באוניברסיטה העברית.​

סרטון רב תרבותיות

​​להרשמה

 

 

מנחת הסדנה: ד"ר מיכל שודל

 

הוראה בכתה גדולה היא משימה מאתגרת בכמה מובנים. בכתות גדולות האפשרות לקשר אישי בין המרצה לסטודנט פחותה, אפשרויות ההפעלה פוחתות, האנונימיות מקלה על התנהגויות כגון עזיבה מנטלית, לחשושים ועיסוקים אחרים. לכן, האמצעים השונים להוראה בכיתות גדולות מכוונים להשיג שלוש מטרות מרכזיות: לייצר אינטראקציה, לשמור על ריכוז וליצור קשר רגשי (היכרות, אמון), למרות גודל הכתה. בסדנה נלמד כיצד להשתמש באמצעים אלה נחווה את השפעתם ונתאמן בהפעלת כלים שונים.

בעקבות הסדנה המשתתפים:

• יכירו כמה אופנים לייצר אינטראקציה בכתות ענק, בין המשתתפים לבין עצמם ובין המשתתפים לבין המרצה וגם תדעו מאיזה סוג של אינטראקציה כדאי להימנע בכתות ענק.
• ידעו לבנות מצגות המותאמות לכתות גדולות (מצגות כאלה ישרתו אתכם גם בכתות בינוניות וקטנות אך הם יועדו במיוחד כדי לסייע לסטודנטים לשמור על הריכוז בכתות ענק).

 

יקבלו מספר רעיונות כיצד לווסת רגשות של סטודנטים בכתות ענק.

 

להרשמה

​

 

עבודה עם קבוצה הטרוגנית מציבה אתגר למרצה, שעלול 'לפספס' חלקים מהקבוצה. הפתרונות המקובלים כוללים פניה "לסטודנט הממוצע" או התמקדות באחת מתתי-הקבוצות (למשל: להתמקד בחלשים ולהניח כי החזקים יסתדרו בעצמם). הבעיה עם פתרונות אלה היא שהם גורמים לאבדן של חלק מקבוצת הלומדים ובכך מחריפים את הבעיה. בסדנה נציע דרך אחרת, היוצאת מנקודת מבט כי הטרוגניות היא מאפיין טבעי של קבוצה. לפי גישה זו, הדרך הטובה ביותר להצליח בקבוצה הטרוגנית, היא לשכנע כל אחד מהלומדים, להשקיע את מידת המאמץ המתאימה לרמת הידע שלו. כדי שזה יתרחש נדרשת מיומנות גבוהה של המרצה ביצירת לגיטימציה להבדלים הקיימים בקבוצה, ולהבדלים הנדרשים ברמת ההשקעה.

יכולת זו מצריכה  מיומנות הנחייתית גבוהה ביותר. בסדנה נתרגל מיומנות זו באמצעות סדרה של תרגילים.

להרשמה

 

מנחת הסדנה: ד"ר מיכל שודל

 

נסה להיזכר בך כסטודנט שנכנס בפעם הראשונה לקורס חדש, בתחילת הסמסטר. כמה זמן לקח לך להחליט האם המרצה טוב? האם יהיה מעניין? אם אתה כמו מרבית האנשים, גיבשת דעה די במהירות.  אמנם לעיתים שינית את דעתך במשך הזמן, אך במרבית המקרים, דקות הפתיחה סיפקו לך מידע עשיר, מעשי ורגשי, על הצפוי והשפיעו על התיחסותך והתגייסותך.

היצירה הזו, של ציפיות חיוביות ורתימה למאמץ, תוך דקות ספורות, מדגימה מיומנות בניהול מוצלח של החוזה הפסיכולוגי. גם אם אתה יודע שאתה עושה זאת בהצלחה שנים רבות, יתכן שהיית רוצה להגדיל את מעגל הנרתמים ויתכן שהיית רוצה לשים את האצבע – מה בדיוק עובד כאן? הסדנה נועדה לשכלל מיומנויות בניהול אפקטיבי של החוזה הפסיכולוגי והיא מוצעת בשבוע שלפני פתיחת שנת הלימודים (ו/או סמסטר ב').

 

כמשתתפי הסדנה תוכלו:

• לציין חמש שאלות אופייניות, שסטודנטים רבים שואלים לגבי הקורס והמרצה, כשהם מגבשים דעה עליהם.

• בהינתן פתיחה כלשהי לקורס, תוכלו לזהות את המסרים הגלויים והסמויים שבחוזה הפסיכולוגי.
• להציע חלופות לדברי פתיחה אשר ירתמו קהלים נוספים ללמידה. 

משך הסדנה:  9:00 – 13:30 , מספר משתתפים מקסימלי : 15

 

להרשמה

 

ד"ר מיכל שודל

מה תרצו ללמוד על מוטיבציה ? כיצד לייצר התלהבות בקרב הסטודנטים/ות? כיצד לייצר מאמץ? כיצד לגרום לסטודנטים/ות להגיע לשיעורים? בסדנה נעסוק בבעיות מוטיבציה שכיחות ובדרכים מבוססות ידע לפתרונן. כמשתתפים/ות בסדנה בסופה :

• תיחשפו ל 7 אמצעים שונים להגברת נוכחות (כולל דוגמאות לאופן שבו ייושמו על ידי מרצים שונים).
• תדעו לציין 6 סיבות שונות שמכשילות מאמץ של סטודנטים.
• תדעו ליישם דרכים להתמודדות עם מכשלות המאמץ (נתאמן בכך במהלך הסדנה).
• תדעו להשתמש במיומנות של 'מסגור מחדשreframing  , כדי להגיב לתלונה של סטודנט/ית, שחבויה בה הזדמנות לחיזוק המוטיבציה.

הסדנה משלבת למידה תיאורטית והתנסות חוויתית, אציג ממסגרתה בקצרה רעיונות תיאורטים עדכניים בחקר המוטיבציה.

משך הסדנה: בין השעות 9:00 – 13:30, מספר משתתפים מקסימלי: 18

להרשמה

​

 

מנחת הסדנה: ד"ר מיכל שודל

 

ניהול דיון היא מיומנות המבוססת על הצגת שאלות או משימות, איסוף ועיבוד שיטתי של התגובות המתקבלות.

מיומנות ניהול דיון חשובה מאין כמותה כי היא מאפשרת ללומד חוויה פעילה. אם הדיון מוצלח, הלומד גם ייהנה ממנו וגם ילמד טוב יותר (בהשוואה ללמידה משיטות פרונטליות). למרות זאת, מרצים נמנעים לעיתים מדיונים בגלל הצורך להתקדם בחומר ולהימנע מבזבוז זמן ובעיקר, מתוך הצורך לשלוט בנעשה בכתה. דיון מוצלח נראה 'טבעי', אך הוא מצריך תכנון ומיומנות גבוהה בביצוע מצד מי שמנהל אותו. בסדנה נפתח ונשכלל מיומנות זו.

כמשתתפי הסדנה תלמדו בדרך חוויתית, בין היתר:

• לתכנן דיון מוגבל בזמן בתחומכם, לקהל משתתפים חדש.
• לזהות שאלות "טובות" לדיון, שמפעילות את המשתתפים ולהבחין בינן לבין שאלות פחות פוריות.
• לעצור משתתפים, כשיש צורך בכך.
• לשים לב מתי נדרש לפתוח דיון ומתי נדרשים צעדי עצירה והבניה.

שימו לב! כל אחד מן המשתתפים יתבקש להכין לקראת הסדנה, דיון קצר (כ-10 דקות) ולנהל אותו במהלך הסדנה.

משך הסדנה: 9:00 – 15:30 , מספר משתתפים מקסימלי: 10

להרשמה

 

מנחת הסדנה: ד"ר מיכל שודל/ד"ר מיכל רמות

קורסים עדכניים, המותאמים להוראה במאה ה-21 מאופיינים בתרגול תכוף, עקבי וממושב. לכן, תפקיד המתרגל הוא תפקיד קריטי בהשפעתו על איכות הקורס ועל איכות הלמידה של הסטודנטים. מטרת הסדנה היא להכין את המתרגלים לתפקידם ובמסגרתה יוצג מודל למתן משוב בכתב על משימות כתיבה ותרגילים כמותיים בליווי דוגמאות.

כמשתתפים בסדנה:  

• תשכללו (על בסיס אימון בסימולציות) את יכולתכם להתמודד עם פניות שונות של סטודנטים תוך זיהוי הצורך שעומד מאחורי הפניה. 
• תדעו לתת משוב אפקטיבי בכתב לתרגילים.
• תדעו (על בסיס אימון בסימולציות) להכין שיחת החזרת עבודות לקבוצת סטודנטים.

משך הסדנה: 9:30 – 14:00, מספר משתתפים מקסימלי: 15

להרשמה

 

 

הצגת מחקר בכנס אקדמי היא משימה מאתגרת.  השאיפה היא להציג את המחקר בפשטות מבלי להתעלם ממורכבות, בשפה מדוברת ובהירה (לא מתחכמת ולא דלה) להספיק להראות מספיק כדי שיבינו במה מדובר, אך לא להעמיס בפרטים מייגעים, וכל זאת, בזמן מוגבל וקצוב. נוסיף על כך את העובדה שבכנסים מדעיים מוצגות עבודות בשלבים שונים של מוכנות, כשהרעיונות עדיין מבשילים, וכל זאת, באנגלית לקהל בינלאומי והתוצאה, כפי שיעידו רבים, שרבות מן ההצגות בכנסים לוקות בחסר.

בסדנה נלמד כיצד להתכונן להצגה בכנס, באופן שיגביר את הסיכוי להשגת המטרות של המציג, וימזער את הסיכון לטעויות.

במהלך הסדנה נציג למשתתפים  מודל להכנה לקראת הצגה בכנסים ונתאמן ביישומו. ננסה להבין מדוע הצגה בפני קולגות, בדרך כלל,  מרגשת מאד ומה ניתן לעשות כדי להירגע, ובעיקר, נתאמן בסדרת תרגילים, בהצגות מתוזמנות וממוקדות מטרה של חומרים שונים.

להרשמה

 

 

 

מנחי הסדנה: ד"ר מיכל רמות ויוחאי עופרן

בשנים האחרונות עלה בהתמדה מספר הסטודנטים המגיעים להרצאות עם טלפונים סלולריים, מחשבים ניידים וטאבלטים. כלים אלו חוללו שינויים באופן ובסגנון הלמידה אך למרבה הפלא ברוב המקרים לא השפיעו בצורה משמעותית על שיטות ההוראה הפרונטלית הנהוגות מזה שנים. מורים רבים בחרו שלא לרתום את "האורחים" החדשים ללמידה וכלל לא ניסו לשלבם בהוראה הפרונטלית.

היתרונות הפדגוגיים של שימוש בטכנולוגיות בהוראה הם רבים. הטכנולוגיות תורמות ליצירת גיוון בדרכי ההוראה, להגברת הענין והמחויבות ללמידה, לקידום תהליכי ההבנה ורכישת הידע של הלומדים, ולשיפור האינטראקציה בין מרצה לסטודנט ובין הסטודנטים עצמם. בנוסף, שימוש בכלים אלה מאפשר גישה מתמדת למידע ולהתנסות לימודית, ומסייע לתהליך למידה רציף לאורך הסמסטר.

בסדנה זו נציג כלים טכנולוגיים לשילוב במהלך השיעורים וביניהם, תוך שימת דגש על הפעלת שאלונים וסקרים והאופן בו יש להפעילם כך שיתרמו להבניית ידע וישמשו כ"עוזרי הוראה". נלמד להפעיל את הסטודנטים תוך שימוש בסמארטפונים ובמחשבים הניידים הנמצאים ברשותם, באופן המעודד רמות שונות של ידע וחשיבה. במהלך הסדנה נתנסה בשימוש בכלים כגון :

,Socrative, Answer-garden, Kahoot, Tricider, ParticiPoll, Polleverywhere, To-Be, Mentimeter

וכן כלי google שונים (Google forms, Google slides+Q&A).

בתום הסדנה תדעו לאסוף מהקהל תשובות לשאלות מסוגים שונים, במהלך הרצאה, ולהציגן בשלל אופנים. וכן תדעו מתי וכיצד כדאי ליישם את מודל "למידת העמיתים" של פרופ' אריק מזור. בנוסף לכך, תדעו גם לנהל את שאלות הלומדים במהלך הרצאה (באמצעים טכנולוגיים) מבלי להפריע למהלכה, ותדעו לייצר דיון פעיל ומעורר חשיבה בפלטפורמה דיגיטלית.

 

אורך הסדנה כ-4.5 שעות

 

להרשמה

 

משיעור מלווה מצגת" ל-"מצגת מלווה שיעור"

מנחת הסדנה: ד"ר מיכל רמות

 

מצגות הפכו להיות כלי מרכזי בהוראה ובהצגת רעיונות מול קהל, אולם לעיתים קרובות הן לוקות בחסר: 

הן ארוכות מדי

הן עמוסות במלל

הן עמוסות וויזואלית

הן משעממות

הן מסיחות את הדעת מהעיקר

והכי חשוב: האם הן מצליחות להעביר את המסר??

שילוב מצגות ממוחשבות במהלך ההרצאה מסייע רבות להעברת המידע, אך טומן בחובו גם כמה "מלכודות".  המצגות מאפשרות להעביר את החומר באופן בהיר וחוסכות זמן, אולם שימוש לא נכון במצגת גורמות לחוסר קשר עם סטודנטים ולעומס ויזואלי. בסדנה זו נציג דרכים לארגון ההרצאה, נלמד כיצד להעביר רעיונות ומסרים באופן יעיל ומאורגן וכיצד לבנות מצגת בהירה.

כמו כן, נדון בשאלה האם מצגת היא הצורה המתאימה תמיד להעברת החומר? האם תוכנת Power Point היא תמיד התוכנה המתאימה לכך?

בתום הסדנה תוכלו לשפר ולעצב מחדש את המצגות שלכם כך שיהיו מסקרנות ומעוררות חשיבה וישתלבו באופן מדוייק בהרצאתכם. תוכלו להוסיף למצגות טכנולוגיות למידה חדשניות ותכירו פלטפורמות נוספות לביצוע פרזנטציה בשיעור.

מומלץ להביא לסדנה מצגת PPT אישית, משיעור אותו אתם מלמדים, ועליה תוכלו לעבוד.

להרשמה

 

 

השימוש בסרטונים במהלך ההוראה האקדמית הופך לפופולארי בשנים האחרונות. מבחינה פדגוגית יש לכך יתרונות רבים, כגון: גיוון, יצירת עניין, סיוע בהבנת מושגים מופשטים, המחשה, והטמעת הנלמד.

בסדנא זו נציג כלים ליצירה, שילוב והטמעה של סרטונים במהלך ההרצאות וביניהן, ונבחן כיצד לשלבם באופן אופטימלי ומשמעותי ללמידה.

בין היתר נתנסה בשימוש בכלים הבאים :

Youtube והמגוון העצום של האפשרויות הגלומות בו, Quitube, Edu-tube, הטמעת סרטונים במצגות ובאתר הקורס, הוספת שכבות ו/או כתוביות לסרטונים קיימים.

להרשמה

 

 

 

מנחת הסדנה: ד"ר מיכל שודל

 

סמינרים וקורסים מתקדמים נועדו לפתח עצמאות בלמידה בקרב סטודנטים, לעבור בהדרגה להחלפת סמכות הידע הבלעדית של המרצה בלמידת עמיתים ולספק חווית שיא בלמידה ולכן, בסמינרים רבים נדרשים הסטודנטים לנהל חלקים מהסמינר בעצמם באמצעות הצגת מצגות קצרות. אולם בפועל, מצגות הסטודנטים לא תמיד טובות, הסטודנטים שאינם מציגים לא תמיד קוראים ולא תמיד מעורבים וכתוצאה פעמים רבות הסמינרים לא מצליחים לממש את הפוטנציאל הטמון בהם.

בסדנה נלמד ונתאמן כיצד לתכנן ולנהל סמינר מוצלח, להשפיע על איכות מצגות הסטודנטים, לייצר "מתח עבודה" לאורך הסמינר, ולרתום את הסטודנטים שאינם מציגים. 

 

בסדנה תציגו את משימת הפרזנטציה של הסטודנטים (מצגת של 5 דקות). הוראות מפורטות יישלחו למשתתפים מבעוד מועד.

כמשתתפי הסדנה בסופה :

• תקבלו מגוון של רעיונות לדפוסי משימות (לסטודנטים) שמתאימות לסמינר (לפני, במהלך ובעקבות מפגש בסמינר)
• תקבלו מגוון של רעיונות לאופן ניהול מפגשי הסמינר ותקבלו החלטות שמתאימות לכם (למשל, האם לתת משוב פומבי למציג?)
• תוכלו להצביע על השלכות סבירות של צעדים שונים בניהול סמינר. 

משך הסדנה:  9:00 – 15:00 , מספר משתתפים מקסימלי: 10

להרשמה