שינוי פרדיגמות החינוך


קן רובינסון מדבר על יצירתיות וחדשנות ועל הדרכים בהן מערכת החינוך מדכאת אותן.
המערכת היום מתנהלת באותן שיטות כפי שהתנהלה לפני 200 שנה. העולם השתנה ומערכת החינוך לא השכילה להתאים עצמה לצרכים של המאה ה- 21.
המערכת עסוקה בעיקר בפיתוח יכולת אקדמית ולמידה עיונית בעוד שלבני אדם יש כישורים אחרים שחשוב לפתח כיום ומערכת החינוך מתעלמת מכך על אף הצורך של העולם ושל האנשים לפתח כישורים אלה.

רובינסון ממליץ על סדרי עדיפויות חדשים בחינוך בדגש על חינוך ליצירתיות. לפי רובינסון מערכת החינוך הנוכחית, מדכאת יצירתיות שקיימת בנו באופן טבעי מלידה בעוד חשיבה יצירתית היא בגדר הכרח אישי, חברתי וכלכלי בעולם מורכב ומשתנה ללא הרף. מה שקורה כיום בפועל זה המערכת שלוחצת על התלמידים "להיות כמו כולם" ובכך להתאים לשבלונה הרצויה. כך היא הופכת לסוכן מדכא יצירתיות.
התפקיד המרכזי של חינוך ראוי הוא לזהות ולטפח את הכישרונות והנטיות של היחיד, ולא להתאים אותו לחינוך האחיד.
תפקיד ההוראה בחינוך של המאה העשרים ואחת הוא לעורר השראה, לגרות סקרנות, לתת הזדמנות.